חקיקה לתרומת ביציות - הכרח לאומי

חלומן של נשים רבות להורות מתגשם בעזרת הטכנולוגיה הרפואית המתקדמת של הפריית ביציות והשתלתן ברחם הנשים הזקוקות לכך. הביציות מופקות משחלות הנשים הזקוקות לטיפולי הפריה או משחלות נשים המתנדבות "לייצר" את הביציות כתרומה לנשים אחרות. שאיבת הביציות מהשחלות לצורך הפריה נעשית לאחר טיפול הורמונלי הגורם לגירוי השחלה אצל האישה. הפריית הביצית יכולה להיעשות על ידי זרע טרי או זרע שנמצא בהקפאה.

לעומת זאת, לא ניתן היום, בטכנולוגיות הקיימות, להקפיא ביציות, ומכאן הצורך בביצוע ההפריה במקום שאיבת הביציות. יחד עם זאת ניתן להקפיא ביציות מופרות במצב עוברי ואף להעבירן ממדינה אחת לשנייה.

המצב החוקי בישראל מאפשר תרומת ביציות רק מצד נשים שעוברות הפריה וזקוקות לביציות בעצמן. בדרך זו, את הביציות העודפות יכולות אותן נשים לתרום לנשים אחרות וללא תשלום. בפועל מצב זה כמעט ולא מתקיים.

היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר-הראל, קידמה הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, שמטרתה להתיר תרומת ביציות מנשים צעירות בגילאי 35-20 תמורת סכום כספי קטן (6,000 שקלים), מה שאמור למנוע שימוש בגוף האישה בהיקפים מסחריים. נשים אלה חייבות לעבור בדיקה רפואית וגנטית מקפת וכן לחתום על הסכמה לביצוע הפעולה לאחר קבלת הסבר מפורט.

היתרי תרומת הביציות שונים ממדינה למדינה. בהיעדר חקיקה מתאימה בישראל, הכיר משרד הבריאות במרפאות שונות בעולם כמתאימות לתרומת הביציות בתנאים מחמירים. קופות החולים, המחויבות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי לספק שירות זה, מאפשרות ביצוע הפריית הביציות בחו"ל רק במרפאות מורשות. בתוך כך הן מלוות את הנשים ומכסות את הוצאותיהן עד כניסת הביצית המופרית לישראל, בין אם היא מוקפאת או לאחר שהושתלה בגוף האישה.

הסדרת תרומת ביציות בדרך של חקיקה היא הכרח לאומי לשמירה על בריאות הציבור. ניתן לקוות שיימצאו ההסדרים המשפטיים, ההלכתיים והאתיים לפתרון הבעיה ולחקיקה מהירה בכנסת הנוכחית.

הכותב הוא מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ויו"ר מועצת המנהלים של אסותא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו