חידוש השיחות הישירות בין ישראל לפלשתינים התאפשר לאחר לחץ כבד של ארה"ב על מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלשתינית, לוותר על שלושה תנאים. התנאי הראשון שעליו נאלצו הפלשתינים לוותר הוא שהשיחות יתנהלו בהתאם לעקרונות שייקבעו מראש ויתייחסו למרכיב טריטוריאלי על בסיס גבולות 67' עם חילופי שטחים בהיקף שווה. התנאי השני הוא קביעת לו"ז למו"מ. ואילו התנאי השלישי שעליו ויתרו הוא הארכת ההתחייבות הישראלית להקפאת הבנייה בהתנחלויות. נוסחי הודעות הילארי קלינטון והקוורטט נועדו להקטין את המחיר שישלם עבאס בציבור הפלשתיני, בעקבות מה שנתפס ככניעה ללחץ של ארה"ב וישראל. אולם נראה כי ספק אם ההודעות תשגנה מטרה זו. הוא כבר מותקף בזירה הפלשתינית, ובתוך מפלגתו, על "כניעתו". לא ברור אם האמריקנים הבטיחו משהו לפלשתינים כדי לאפשר את פתיחת השיחות. במדיה הערבית דווח שברק אובאמה נתן לפלשתינים ערבויות לפתרון טריטוריאלי על בסיס 67' וחילופי שטחים מוגבלים וזהים. ייתכן שגם הבטיחו לשכנע את נתניהו להמשיך דה-פקטו את ההקפאה. השיחות נפתחות כאשר לצדדים ציפיות מאוד נמוכות לסיכויי הצלחתן. כבר בתחילת הדרך על הצדדים להתגבר על כמה מכשולים, כלומר אם ברצונם למנוע פיצוץ של השיחות. הראשון הוא סדר הדיונים. הפלשתינים הסכימו להצעה האמריקנית להתחיל בנושאי ביטחון וטריטוריה, ואילו נתניהו מתנה מעבר לדיון בנושאים אחרים בהסכמה על נושאי ביטחון והכרה בישראל כמדינה יהודית. אם נתניהו יעמוד על דרישתו, השיחות יופסקו בראשיתן, וארה"ב תעמוד בעניין זה לצד הפלשתינים. הנושא השני הוא חידוש הבנייה בהתנחלויות. הפלשתינים הבהירו שחידוש הבנייה יביא להפסקת השיחות. הגיוני שארה"ב תנסה להגיע להבנה עם ישראל על המשך ההקפאה, למעט ביישובים הקרובים לקו הירוק והשכונות היהודיות של ירושלים. מאידך, המשך הרחבת ההתנחלות בשכונות הערביות של ירושלים יביא כמעט בוודאות להפסקת השיחות. גם לא ברור אם הפלשתינים יקבלו פשרה שתאפשר בנייה אפילו בחלק מהמקומות. במצבו הפוליטי, התרחיש הנוח ביותר לעבאס הוא זה שבו הוא מפסיק את השיחות בשל בנייה בהתנחלויות. במקרה כזה ההחלטה על חידוש השיחות רק דחתה בקצת את המשבר הצפוי. לכאורה, פתיחת השיחות ללא תנאים מוקדמים היא ניצחון של נתניהו, שכופף את עבאס ושמר באותה עת על הקואליציה שלו שלמה. אך השאלה היא אם אין זה אלא ניצחון פירוס. ייתכן שהדרך הריאלית היחידה שתשרת את שלושת הצדדים תהיה לחזור למפת הדרכים ולשקול פתרון ביניים של הקמת מדינה פלשתינית בגבולות זמניים. זאת כאשר במקביל נמשך המו"מ על הסכם הקבע בהתבסס על ההנחה שיידרש לשם כך זמן רב יותר, וייתכן גם שהמשא ומתן העתידי יותנה בשינויים פוליטיים בשני הצדדים. הכותב הוא ראש תוכנית המחקר "יחסי ישראל-פלשתינים" במכון למחקרי ביטחון לאומי
X
