חתימה טובה

לא אחת נשמעת הטענה כי ביום הכיפורים אנחנו בעצם מעמידים פנים. כלומר, בני אדם, יהודים, אשר אוכלים שרצים ומחללים שבת בכל ימות השנה צמים פתאום, חובשים כיפה, מתעטפים בטלית ובאים לבית הכנסת. האם אין זו צביעות? האם אין הם מבקשים "לשחד" כביכול את הקדוש ברוך הוא ביום אחד של צום ותפילה, ותמורת זה לקבל "היתר" לנהוג כל השנה ככל העולה על רוחם-

והשאלה נכונה גם באשר ליהודים דתיים ושומרי מצוות - האומנם הם מתכוונים לקיים כל מה שהם מצהירים עליו ביום הכיפורים? כשאנחנו מכים על החזה ואומרים "על חטא שחטאנו לפניך בכחש ובכזב" - האם באמת לא נכחש ונשקר עוד בשנה הבאה? כשאנחנו מתוודים "על חטא שחטאנו לפניך ברכילות" - האומנם לא נרכל עוד ולא נדבר בגנות הזולת-

על זה מספרים סיפור יפה. בעיירה חסידית אחת התגורר סוחר שניהל עסקים עם אנשי האצולה בסביבה. מכיוון שלא הרגיש בנוח להתהלך בין עמיתיו הסוחרים בבגדיו החסידיים, מצא פתרון: בעירו היה נוהג ללבוש בגדי חסידים, אולם בצאתו למסעות העסקים לבש בגדים מודרניים. כך נהג שנים.

עד שיום אחד אמר לעצמו שבעצם הוא חי בשקר. אם רוב הזמן הוא לובש בגדים מודרניים, למה לו להוליך שולל את בני עירו וללבוש שם בגדים חסידיים? אמר ועשה. כך הופיע בבית הכנסת בעיירה לבוש בגדים של סוחר מודרני. כשהתייצב לפני רבו הרגיש צורך להתנצל על הופעתו החדשה ואמר, "רבי, החלטתי להפסיק לשקר".

חייך הרבי ואמר: "וכי מה חשבת, שלא ידעתי איך אתה מתלבש בצאתך למסעות העסקים? ידעתי זאת, אבל הנחתי שאתה נאלץ 'לשקר' שם, ואילו האמת שלך נמצאת כאן. עכשיו אתה בעצם אומר שהאמת שלך היתה שם, ואילו כאן שיקרת".

וזאת בעצם השאלה, האומנם אנחנו משקרים ביום הכיפורים או שמא השקר הוא בדרך התנהגותנו בכל ימות השנה?

לא צריך להיות בוחן כליות ולב כדי לדעת שאנשים צמים ביום הכיפורים והולכים לבית הכנסת לא מתוך צביעות ולא כמס שפתיים. די להביט בפניהם ולראות שהיום הזה מעורר נקודה אמיתית מאוד בנפשם. ביום הכיפורים הם אינם משקרים, חלילה, לא לעצמם ולא לאלוקיהם.

האמת הפנימית שלנו פורצת ומתגלה דווקא ביום הכיפורים, ואילו כל השנה זו הצגה אחת גדולה. היא גדולה משום ששחקן בהצגה משחק בדרך כלל למען הקהל, ואילו כאן המשחק מושלם כל כך, עד שהשחקנים עצמם משתכנעים שהדמות שהם לובשים היא דמותם האמיתית.

* * *

ובדיוק לשם כך אנו זקוקים ליום הכיפורים, כדי להיזכר שבעצם הכל זה משחק, ואילו במהותנו האמיתית היננו בני אדם שונים לחלוטין.

יום הכיפורים הוא רגע האמת שלנו. ביום הזה אנו חושפים מי אנחנו באמת. היום הזה מביא לידי ביטוי את העובדה שכל השנה אנו מזייפים ונגררים אחר דברים שאינם אמיתיים.

כל המריבות, המחלוקות והקרעים הם חלק מהזיוף. אנו נסחפים אחר עימותים של רגע ושוכחים את המכנה המשותף העמוק שמחבר אותנו. כשמגיע יום הכיפורים אנו מתעשתים, ופתאום ברור לנו שבעצם כולנו עם אחד ומאוחד.

* * *

גם במישור האישי כך. השגרה של כל ימות השנה מסיחה את דעתנו מהעיקר. מירוץ החיים סוחף אותנו, ולעיתים אנחנו שוקעים בבעיות של כאן ועכשיו עד שאנו שוכחים מי אנחנו באמת.

אבל כשמגיע יום הכיפורים אנו נזכרים שבעצם אנחנו יהודים ומקומנו בבית הכנסת. אנחנו באים בראש מורכן, בהרגשה של היטהרות והזדככות, פולטים אנחה אמיתית ורוצים בכל ליבנו ונפשנו פשוט להיות יהודים.

הלוואי שההרגשה המופלאה הזאת של יום הכיפורים תלווה אותנו כל השנה. חתימה טובה.

הכותב הוא דובר תנועת חב"ד בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו