אגדה בחייו | ישראל היום

אגדה בחייו

יעקב עשהאל היה הרס"ר האולטימטיבי של בית הספר של חיל השריון במחנה ג'וליס. כולנו עברנו דרכו, דורות של לוחמים ומפקדים. כל הקורסים של השריון. אני התחלתי אצלו טירונות, עברתי את כל הקורסים, ולבסוף, כסגן מפקד בית הספר בדרגת אלוף משנה, פיקדתי עליו. יעקב היה אגדה בחייו. דמותו נחקקה בזיכרונו של כל שריונר. גבוה, ידיו משולבות לאחור כמו סרג'נט בריטי, הכומתה על ראשו שחורה, מונחת בדיוק במקום עם סמל נוצץ ונעליו מבריקות לקילומטרים. כך הוא היה עומד בזווית הבסיס, מעיף מבט לרחוק וצד את החיילים שלא הקפידו על לבוש מושלם. בשל גובהו ומראהו המיוחד הוא זכה לכינוי "הסוס הלבן". מצד אחד הוא הטיל מורא, ומצד אחר היה אדם בעל נשמה טובה, רגיש ואוהב.

לעולם לא אשכח איך כשסיימתי קורס קצינים הוא הצדיע לי. אני הקטן והוא מבוגר ממני ב-20 שנים. כסגן מפקד בית הספר לשריון פיקדתי על יעקב ז"ל והוריתי להצמיד לו רכב. כולם הרימו גבה על ההחלטה, אבל אני אמרתי שצריך להצדיע לאדם הזה, וההחלטה נותרה בעינה. הוא עצמו נפעם מההחלטה והודה לי מאוד עליה. יעקב ז"ל נחרת בזיכרונו של כל שריונר ובזיכרוני שלי כאדם מקסים, אנושי מאוד ואהוב. הוא ייזכר תמיד כמי שהקפיד הקפדה יתרה על סדר, על הופעה ועל ניקיון ובשל כך הפך לשם דבר עשרות בשנים.

הכותב הוא יו"ר האגודה למען החייל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר