אובאמה מבין את ישראל

זה מאוד יוצא דופן עבורי להתבטא בעניינים פוליטיים. בעברי שימשתי בתפקידים ציבוריים הן תחת ממשל רפובליקני והן תחת ממשל דמוקרטי, מתוך אמונה כי יש דברים שאינם פוליטיים. אז מדוע בכל זאת החלטתי לצאת בגלוי למענו של ברק אובאמה? פשוט מאוד - מכיוון שמה שעומד כעת על הפרק חשוב מתמיד.

כיום, בכל שקשור למזרח התיכון - אנו נמצאים בצרות. לא משנה לאן נפנה מבטינו - למפרץ, לעיראק, ללבנון או לעזה ולגדה - נראה את איראן קוראת תיגר על האינטרסים האמריקניים ועל בעלי הברית של ארה"ב. איראן עושה שימוש בכפייה, באיומים ובטרור בניסיון להחליש משטרים קיימים ומחמשת הן את חיזבאללה, שמחזיק 40 אלף טילים בלבנון, והן את חמאס, שמחזיק 2,000 טילים משלו במיני-מדינת טרור בעזה ומאיים יום יום על ישראל.

שינוי מדיניות בנושא האיראני

במקביל הפכה איראן גם למעצמה גרעינית. היא מעשירה אורניום וכבר הספיקה לצבור כמה מאות קילוגרמים של אורניום מועשר ברמה נמוכה – עד כדי כחצי מהכמות הדרושה לייצור פצצה גרעינית. המדיניות של ממשל בוש בסוגיית איראן נכשלה, ואם לא יצליח הנשיא הבא לשנות את דפוסי ההתנהגות האיראנית, ישראל תעמוד בפני סכנה קיומית. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה עוד ארבע שנים של איומים גוברים - היא לא יכולה להרשות לעצמה ארבע שנים נוספות של מדיניות אמריקנית החזקה בדיבורים וחלשה במעשים.

הייתי ביחד עם אובאמה בישראל ובאירופה, ונוכחתי לדעת שהוא מבין את הדחיפות שבאיום האיראני. אובאמה ניצל את שיחותיו בישראל להעברת מסר למנהיגים האירופאים על הצורך לרכז הרבה יותר לחץ על איראן - לחץ שימנע ממנה להפוך למדינה גרעינית.

תנו לדיפלומטיה צ'אנס

אובאמה מבין שחולשה היא מדבקת. הוא מבין שמתן גזרים חלשים ומקלות חלשים - כפי שנהוג כעת - לא יכול לעבוד. אנו צריכים מקלות חזקים שידגישו לאיראנים מה הם עלולים להפסיד, וגזרים חזקים, המועברים ישירות, שיראו להם מה הם יכולים להרוויח אם יוותרו על שאיפותיהם הגרעיניות. וגם, אם בסופו של דבר תיכשל הדיפלומטיה, העובדה שנשאנו ונתנו ישירות ואיראן בכל זאת בחרה בדרך הסרבנות, תיצור הקשר שונה לגמרי לאופציות הקשוחות יותר.

השלום כנשק מול חמאס

אובאמה גם יעסוק ללא אשליות בתהליך השלום הערבי-ישראלי. לא כי השלום מובטח, אלא מכיוון שחמאס מרוויח כשאנו מתרחקים ממלאכת עשיית השלום, וצומח מהייאוש והתסכול. ומי מפסיד מכך? ישראל מפסידה, כשאותם ערבים ופלשתינים המוכנים לקבל את אפשרות הדו-קיום סובלים מפיחות במעמדם.

תפקידיי במזרח התיכון והקשר שלי לישראל היוו, בסופו של דבר, את ההשראה לתמיכה שלי באובאמה. אני מכיר באופן אישי את הערכתו למצבה המסובך של ישראל ואת מחויבותו לה. הוא מבין שלא ישראל ולא אמריקה יכולות להרשות לעצמן ארבע שנים נוספות שבהן תמשיך איראן וימשיכו הקיצוניים האיסלאמים לצבור יתרונות אסטרטגיים. אנו צריכים מנהיג שמבין כיצד להשתמש בכל נדבכי הכוח האמריקני וכיצד לשקם את ההשפעה שלנו, כדי שנוכל להבטיח ולהגן על האינטרסים של חברינו.

אובאמה הוא המנהיג הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו