ממבט ראשון ראויים אנחנו על כך שמרבית העם התייצב מאחורי מטרות המבצע. תמיכת העם היא רוח גבית לצה"ל, והיא זאת שעוזרת לו לפעול ביתר נחישות.
המשימה שלפנינו היא מורכבת ורגישה. כולנו מתפללים לשלום חיילינו, ולמרות זאת שלחנו אותם אל תוך מלכודות האויב המחכות להם מעבר לגבול. בימים האחרונים נמצא אני רבות בין חיילי צה"ל הסדירים והמילואימניקים המיועדים להיכנס לרצועה, ומאז היותי חייל לא נתקלתי בתחושה שכל כך הרבה חיילים מוכנים לביצוע המשימה. כולם, עד האחרון שבהם, אומנו למשימה זו במשך השנתיים האחרונות, כולם מצוידים בציוד הטוב ביותר שצה"ל יכול לתת בידם. הכוחות חברו להם יחדיו - החי"ר עם הטנקים, הטנקים עם ההנדסה, הארטילריה שמחפה על כולם וכמובן חיל האוויר, שהפך להיות מרכיב הכרחי וחשוב בביצוע המשימה.
צה"ל כולו נראה אחרת מאז מלחמת לבנון השנייה, המשימות מוגדרות ואין כוח אשר נכנס וחוזר לקבל שינוי משימה. גבולות הגזרה בין הכוחות תואמו מראש. לחיילים שיצאו לקרב ברורה המשימה ומתוך המבט בפניהם נראה שהמוטיבציה שלהם "אלי קרב" נובעת מהאמונה בצדקת הדרך, מתחושת השליחות הלאומית. מניסיוני במלחמות רבות, ראיתי חיילים אשר נשלחים לשדות המערכה ותמיד קינן בהם סימן שאלה האם ישנן דרכים אחרות להשגת היעד, אך במלחמה זו לכולם ברור שהגיעו מים עד נפש.
צר לכולנו לראות שנהרגו ארבעה חיילים מאש כוחותינו. אך רק מי שהיה תחת אש יודע שתקלות כאלה קורות ואין כאב גדול מכך ללוחם שיודע כי פגע בחבריו.
הכותב הוא בעל עיטור מופת ועיטור גבורה, וכעת משמש כיו"ר האגודה למען החייל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו