השבוע, עם חזרתי מחופשה לארץ, זומנתי לראיון ארוך לערוץ בשפה הרוסית. זו היתה הזדמנות בעיניי להתייחס למגזר חשוב מאוד ואיכותי ברובו. לצערי, כמה ממובילי המגזר צבעו את פעילותה של המשטרה מול הפשע המאורגן של יוצאי בריה"מ לשעבר בצבעים של רדיפה גזענית. לפני עשור, עם מעצרו, חקירתו ומשפטו של איש הפשע גרגורי לרנר, הוא כונה איש עסקים רוסי שהמשטרה רק רודפת אחריו ממניעים אנטישמיים. כשהוא נשלח שוב לכלא על הונאת קשישים ופנסיונרים מהמגזר הרוסי, אף לא אחד מהפוליטיקאים שהאשימו אותי ברדיפה טרח לבלוע את לשונו. לכן לא הופתעתי כשהמראיין הנוכחי פתח בשאלה לגבי הרצח המזוויע והאכזרי של משפחת אושרנקו, והביע טרוניה מובנת על כך שמיד נשמעה מכיוון התקשורת והמשטרה הטענה שהרקע לרצח הוא ב"מאפיה הרוסית" ודומותיה. המראיין גרס כי הטענה נשמעה אך ורק משום שהקורבנות הם ממוצא רוסי, וזאת עוד בטרם סיימו אנשי הזיהוי הפלילי את מלאכתם בזירה (להערכתי, איסוף הראיות ושחזור מדויק של מה שהתרחש יהוו מפתח לפענוח הפרשה, למרות הניסיון לטשטש את הזירה). אז האם המושג "מאפיה רוסית" הוא פרי רוחו והמצאתו של אותו מזרחי מיאחב"ל- בלי קשר לתוצאות החקירה של הרצח הספציפי, תוצאות שעוד יתבררו, בתוך הקהילה דפוסי הפעולה של הפשע הרוסי ידועים וברורים. אין מי שאינו יודע מה פירוש ה"קרישה" (דמי חסות), מהו "גנב לפי החוק" ומהי ה"האובשק" (הקופה לטיפול בנפגעים ובאסירים של משפחות הארגון). אין מי שאינו מכיר את שיטות החיסול חסרות המעצורים שלהם, חיסולים שמוחקים משפחות שלמות; חיסולים באמצעות מכונית תופת בליבו של רחוב הומה או פיצוץ יציע כדורגל שלם, מקובלים כדי לפגוע ביעד לחיסול (וכידוע, גם בפשע הכחול-לבן "מתקדמים" לטכניקות חיסול שאינן מבחינות בין חפים מפשע ליעדי חיסול פנימי). מה הפלא, אם כן, שמבין מי שמכיר את החומר היו שהזדרזו לציין כי ברצח המשפחה נראו מאפיינים דומים. מבחינה ספציפית, כמובן, זו הערכה לא מחייבת. לא מחייב שזה היה גם הרקע לחיסול המתוכנן ההמוני הזה. אני יודע כי אף שכמה מבכירי ומראשי הפשע המאורגן מבריה"מ לשעבר מצאו מקלט חם בישראל ותשתית כנופיות מקומיות מהמגזר שימשה אותם כחיילים לצרכים שונים, הם נמנעו מלפעול כך גם בארץ. בין היתר, היה זה בשל הרתיעה מאופן הטיפול היחסית אפקטיבי - בניגוד למה שהתרגלו לו בארצות מוצאם - של מערכת האכיפה בישראל. את החיסולים הם ביצעו בעיקר בחו"ל. בזמני תיעדנו ועקבנו אחר לא מעט מקרים כאלה, ובמקביל עקבנו אחר מחסלים שיצאו מפה או שנמלטו לכאן. אזכיר רק שאילת וים המלח היוו מקומות מועדפים לכינוסי הבכירים האלה, שחלקם היה מגיע מחו"ל כדי ליישב מחלוקות ולהעביר מידע, אזורי השפעה וסיוע הדדי. מדי פעם גם אנחנו היינו שם, חרף הקושי לחדור לשורותיהם. למי שתהה, הבכירים שם, להבדיל מדרגי הביניים ומה"חיילים", אכן נראו כאנשי עסקים. מי שירצה לראות דוגמה למי ששוטט במחוזותינו ונתפס כאיש עסקים "ישראלי-רוסי", אשר למיטב הבנתי עודנו מחזיק בדרכון ישראלי, מוזמן להציץ בצמרת מבוקשי האף.בי.איי. הוא ימצא שם את סמיון מוגילביץ' (נעצר ברוסיה בשנה האחרונה ושוחרר בהתאם לדרכן המסתורית של הרשויות שם). אגב, אני בטוח שהוא נמצא ברשימת האף.בי.איי לא מטעמי רדיפה גזענית. לעניין הרצח של בני משפחת אושרנקו, אכן אין למהר ולהאשים. מבחוץ נראה כי מאפייני הרצח אכן מזכירים שיטות חיסול מאפיוזיות, אבל להערכתי כמתבונן מן הצד יש להתייחס לכך שאופן הביצוע מעיד על רגש נקמני עז. להזכירכם, בשנת 1995 נרצחו סבתא ונכד בכריתת ראש, ואמנם התברר כי הרצח היה קשור למאפיה, אך בוצע דווקא על ידי קרוב משפחה ישראלי שאולץ לכך והותיר בזירה די ראיות שאיפשרו להגיע אליו. ללא קשר לתוצאות החקירה הנוכחית, מה שבטוח הוא שלחשד המיידי בדבר מאפייני המאפיה הרוסית היה על מה לסמוך. המאפיה הרוסית חיה וקיימת ובועטת ברחבי העולם.
