"אם מישהו הוא הומו, והוא מחפש את האל ויש לו רצון טוב - מי אני שאשפוט?". המשפט הזה כיכב ביומיים האחרונים בכותרות הראשיות בכל העולם, מכיוון שאמר אותו לא אחר מאשר האפיפיור, מנהיג הדת הגדולה בעולם.
אבל האם להומואים יש סיבה לצאת ולחגוג? מצד אחד, נראה שמדובר בשינוי גישה דרמטי, שכן פרנסיסקוס אמר כי לא צריכה להיות אפליה כלפי הומואים. מצד אחר, הוא חזר על עמדת הכנסייה שאומרת שנטייה הומוסקסואלית אינה חטא - רק המעשים עצמם הם חטא. סוג של ללכת עם ולהרגיש בלי.
אבל יש במשפט הזה משהו מעבר למה שמותר לעשות עם מי במיטה. כשהאיש שאליו נושאים עיניים כ־2.3 מיליארד מאמינים שואל מי הוא - אדם בשר ודם - שישפוט הומואים ואומר שאסור להפלותם, זה יכול לחולל שינוי תודעתי עמוק בקרב כל אותם שונאים בשם הדת. בקרב אותם אנשים שאורבים להומואים מחוץ לברים ולמועדונים, כדי להכות אותם ולהתעלל בהם בתירוץ שזה מה שאלוהים רוצה. קוראים להם הומופובים.
מה שהאפיפיור אמר, למעשה, הוא שאלוהים לא רוצה תופעות כאלו ושאלוהים מקבל את כל מי שמחפש אצלו את התשובה, גם אם הוא הומו. האפיפיור אמנם דיבר במושגים של "האל סולח ושוכח", ואני בהחלט לא חושב שהומואים צריכים לבקש סליחה על נטייתם, אבל אחרי שקודמו בתפקיד קבע שגברים בעלי נטיות הומוסקסואליות לא יכהנו ככמרים - זהו צעד גדול וחשוב.
יהיה מסקרן לראות אם וכיצד הרבנים שלנו יגיבו לדברים. אף אחד מקהילת הלהט"ב הישראלית לא שוכח את המשפט שאמר אלי ישי לפני כשבע שנים - "הומואים ולסביות הם אנשים חולים", ושלח להם איחולי רפואה שלמה. שום רב ראשי לא שלל אז את הדברים. בשבוע שעבר נבחרו רבנים חדשים. הרב דוד לאו אמר לאחר בחירתו כי הוא מקווה שיצליח ליצור ברבנות מרכז יהודי מאיר פנים. יש לו הזדמנות לקחת בשתי ידיים את דברי האפיפיור ולתרגם אותם עבור כל אותם הומואים דתיים ומסורתיים, שמחפשים את הדרך לאלוהים. ויש לא מעט כאלה.
היהדות האורתודוקסית שומרת על עצמה סגורה מפני חברי הקהילה. היהדות הרפורמית בארה"ב, להבדיל, פתוחה בפניהם. שם יש אפילו רבנים הומואים שחיים עם בן זוג מחוץ לארון, שאוהבים את התורה מאוד ומנחילים אותה לדור הצעיר.
גם היהדות האורתודוקסית בישראל יכולה וצריכה לפתוח את שעריה. מספיק להסתכל בתגובות באתרים וברשתות חברתיות בכל פעם שמתפרסמת ידיעה הקשורה בחברי קהילת הלהט"ב. השנאה היוקדת לא מפסיקה להפתיע, ה"פתרונות" היצירתיים של מה צריך לעשות "להם" לא מפסיקים להפחיד, והמחשבה על מה יקרה למי שייצא מהארון מחוץ למרכז תל אביב - מבעיתה.
מספיק שהרבנים הראשיים יתייצבו מול המצלמות ויגידו משהו דוגמת "אנחנו לא מעודדים את זה, אבל זה בסדר גמור להיות הומו. לא התפקיד שלנו לשפוט אנשים, בשביל זה יש אלוהים והוא אוהב את כולם, בטח את אלה שמחפשים את דרכם אליו", כדי שרבים מאלו המלאים בשנאה כלפי האחר ייקחו אוויר, ינשמו עמוק, ייזכרו ב"ואהבת לרעך כמוך", ומפלס ההומופוביה יירד.
