התערבות אמריקנית בסוריה - כפי שעשוי לקרות לפי הדיווחים האחרונים - מייצרת אי ודאות בנוגע להתפתחויות בזירה ולהשפעתן האזורית והבינלאומית. על ישראל לקרוא מבעוד מועד את מפת האינטרסים ולהתכונן, בין השאר, גם לאפשרות של הסלמה בגבול הצפון.
משטרו של אסד ניצב מול שורת אתגרים, חלקם קיומיים, מאז עלייתו של הנשיא הנוכחי לשלטון, בתחומי מדיניות הפנים, החברה והכלכלה. סוריה, כמו מדינות אחרות, הושפעה מאירועי 11 בספטמבר 2001, שהביאו לשינוי חד בתמונת המציאות העולמית והמזרח־תיכונית ולגיבושו של סדר יום חדש בזירה הבין־ערבית והבינלאומית. במקביל ניכרו באזור השפעותיה של הנסיגה הישראלית מלבנון. זו הובילה להתחזקות התפיסה הסורית בהתמודדות מול ישראל, שלפיה "התנגדות" ארוכת טווח תביא לשחיקתה של ישראל בתהליך הדרגתי. במקביל, שביעות הרצון הסורית מחיזבאללה מצאה את ביטויה בהרחבה ובהעמקה של הסיוע הסורי לארגון ובשדרוג מעמדו לבעל ברית אסטרטגי. בזכות היכולת הלא קונבנציונלית בידי סוריה ובעלות בריתה נוצר מעין "מאזן אימה" בינן לבין ישראל.
מאז פרוץ ההתקוממות האזרחית ב־2011 מקבל אסד סיוע מחיזבאללה ומאיראן. על האינטרסים של חיזבאללה אפשר ללמוד מדברי נסראללה: "סוריה היא גבהּ של ההתנגדות, וההתנגדות לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים כשרוצים לשבור את גבהּ. אם סוריה תיפול בידי ארה"ב, ישראל או כלי השרת שלה, ההתנגדות תפסיד וישראל תיכנס ללבנון ותכפה את תנאיה".
בימים אלה, עת גוברות הקריאות להתערבות בינלאומית ולפעולה צבאית נגד אסד, נדרשת המערכת הביטחונית בישראל להיערך לאפשרות של עימות בגבול הצפון מול חיזבאללה, זאת לנוכח גורמים הנובעים ממערכת מסועפת של שיקולים ואינטרסים של ציר סוריה־חיזבאללה־איראן: ראשית, לנוכח חוסר יכולתה של סוריה לפתוח חזית ישירה נגד ארה"ב כתגובה למתקפה אמריקנית, ישאף אסד לפגוע במטרה קרובה יותר - ישראל - וזאת באמצעות בעל בריתו חיזבאללה. מתקפה זו עשויה להוביל לתקיפה של ישראל מכיוון לבנון כביטוי לעמידה סורית נגד ארה"ב.
גורם שני הוא האינטרס של חיזבאללה להוכיח כי כוחו לא נשחק וכי יכולותיו בתוך לבנון ומחוצה לה לא נחלשו, גם לאחר הסיוע לאסד בלחימה בסוריה.
גורם שלישי הוא האינטרס של חיזבאללה לשמר את שלטונו של אסד עקב היותו, כאמור, "גב ההתנגדות". נפילתו עשויה להוביל לסיומו של עידן שבו מדינות ערביות תומכות בארגונים חתרניים אלימים במזה"ת. גורם נוסף הוא האינטרס של חיזבאללה לסכל ניסיון של ארה"ב לכפות סדר יום מדיני באזור, מחשש שבאותה מידה תוכל ארה"ב להשפיע על הארגון בעיתוי אחר.
ולבסוף - איראן סבורה גם היא שמעורבות עמוקה של מדינות המערב ומדינות ערביות מוסלמיות פרו־מערביות בענייניה הפנימיים של סוריה, עלולה להוביל להקמת משטר פרו־מערבי במדינה זו. משטר שכזה יוציא את סוריה מ"מחנה ההתנגדות" ויציב אתגר פוליטי בפני השפעתם של איראן וחיזבאללה בסוריה ביום שאחרי. יציאתה של סוריה מהציר חיזבאללה־סוריה־איראן תחליש את הציר ואת יכולתה של איראן לאיים (במישרין או בעקיפין) בתגובה נגד ישראל במקרה של הפעלת כוח אמריקני או ישראלי נגדה. לנוכח זאת תלחץ איראן על חיזבאללה ותסייע בידיו לתקוף את ישראל כתגובה למתקפה אמריקנית על סוריה.
כל אלו מעידים שישראל עלולה למצוא עצמה בעימות מוגבל או כולל בדרום לבנון. חרף העובדה שעימות זה עשוי להיכפות על ישראל בעל כורחה, היא תוכל לנצל את המצב שנוצר למטרותיה ולפגוע בחיזבאללה פגיעה אנושה. יש צורך בהיערכות של צה"ל ושל העורף ובהחלטה של הדרג המדיני בנוגע ליעדים ברורים וישימים, שכן פעולה צבאית שמטרותיה הוגדרו בבירור ותהיה לה היערכות נכונה תעשה את ההבדל בין הכרעה ורווח עבור ישראל במאבקה מול חיזבאללה.
הכותב הוא חוקר בתוכנית צבא ואסטרטגיה, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו