כאשר אתם עורכים את קניותיכם בשוק, לא תמהרו לבחור מתוך ארגז המלא בסחורה פגומה, גם אם המוכר הניח בחלקו העליון סחורה מצוחצחת ומאירת פנים. מדוע, אם כן, התנפלו על ציבור הבוחרים, שלא מיהר לקלפיות אחרי שהתברר כי רבות מהרשויות המקומיות לוקות בשחיתות, בעיקר עקב מעורבותן בהטבות יתר נדל"ניות ואחרות למקורבים?
נבחרים ברשויות מקומיות יכולים להעניק למקורביהם חוזים, פטורי מס והטבות בנייה. זו הסיבה שכמעט בכל רשות מתחרות רשימות רבות, שלאו דווקא עמדות אידיאולוגיות או רצון להיטיב עם העם מאפיינים אותן. הן נתמכות ברובן על ידי אותם גורמים אינטרסנטיים המפזרים את הסיכון ואת הסיכוי בין רשימות שונות, כך שבכל תוצאה הם ייצאו "מחוברים".
מחקרים הוכיחו שמספר גדול של רשימות הנתמכות על ידי גורמים אינטרסנטיים הוא סיבה עיקרית לגירעונות הגדלים והולכים ברשויות המקומיות. כדי ליצור קואליציה, על ראש העיר לרצות יותר גופים ולשתף אותם בחלוקת השלל וההטבות, וכך הגירעונות תופחים. "כלכלת הבחירות" מתעצמת דווקא אחרי הבחירות. אז מדוע לטרוח ולהצביע אם המשחק מכור, אם "השיטה" מאלצת אפילו מועמדים בעלי כוונות טובות ורצון כן להיטיב עם הציבור לשחק לפי "כללים מקובלים" - כלומר, לסגור דילים המיטיבים עם בעלי אינטרסים על חשבון הכלל?
למרבה הצער, הנעשה ברשויות המקומיות הוא השתקפות נאמנה של השיטה הפוליטית, שיטת חלוקת השלל, הנהוגה בפוליטיקה הלאומית. גם, ואולי בעיקר בה, היכולת של הפוליטיקאים לחלק ל"מחוברים" מענקים, הטבות ופטורים במאות מיליארדי שקלים היא הבסיס לכוחם הרב כפוליטיקאים וביורוקרטים. הדבר נכון גם אחרי פרישתם, כשהם מוכרים את יכולתם לקשור קשרים ולתחמן את המערכת לטובת כל המרבה במחיר. לא רק טבע, אלא גם חברות ענק אחרות ניצלו ומנצלות את כוחן המונופוליסטי כדי לספסר במחירים, לנצל את הצרכן ולגרוף רווחים בלתי סבירים. מנהליהן, שהם לעיתים מאכערים המתמחים בקבלת הטבות, נהנים ממשכורות עתק כדי להשיג מיליארדי שקלים מהממשלה, ולאו דווקא בשל כשרי הניהול שלהם, שהם הרבה פעמים מפוקפקים (ראו מקרי הבנקים והחובות האבודים שלהם המסתכמים במיליארדים רבים, או ההתפרקות של אי.די.בי השקעות). זאת בעת שהעול רק הולך וכבד על המעמד הבינוני, הנושא ברוב נטל המס החמסני.
כל אלה ההולכים שבי אחרי חזון השווא המבטיח שמעורבות פוליטית או ממשלתית בכלכלה, ולחלופין שבעלות ציבורית על נכסים, יסייעו למזער את העוני או ליצור יותר שוויוניות (למשל, דיור ציבורי) - ראוי שיתמודדו עם המציאות, המלמדת שבמרבית המקרים בעולם, כאשר ניתן כוח כלכלי בידי פוליטיקאים, הם השתמשו בו לטובתם האישית ולטובת האינטרסים המיוחדים המממנים אותם, וזאת על חשבון הציבור ולרעתו. עובדה, בכל מדינת רווחה הפערים רק גדלים והעוני מתרחב.
לא צריך להעמיק בדו"חות של מבקר המדינה או בסיפורי העיתונות היומיומיים כדי להיווכח שהכוונות הטובות של חסידי המעורבות הממשלתית בכלכלה מוליכות לגיהינום סוציאליסטי של עיוותים, בזבוזים ושחיתות. די ללמוד את תולדות הציונות, ובעיקר את תולדות מדינת ישראל ומצבה הכלכלי והחברתי, כדי להיווכח שהמעורבות המאסיבית של הפוליטיקאים בכלכלה הפכה עם מוכשר ביותר לעם המפגר מבחינה כלכלית. במדינה שבה הושקעו 300 מיליארדי דולרים ממקורות חוץ אין אפשרות לשלם לעובדים המיומנים והמסורים שלנו אלא שכר בושה של כ־7,000 שקלים לחודש, ואי אפשר להבטיח לצעירינו המוכשרים עתיד כלכלי ומקצועי סביר, או דיור שווה לכל נפש. מדינת החלוקה שהקמנו מקוללת בפוליטיקה מסוכסכת, שהמאבק על חלוקת השלל הכלכלי ועל ה"הטבות" משחית אותה יותר ויותר.
הגיע הזמן לנקות את הארגזים מהריקבון, לשנות את השיטה הפוליטית מיסודה. שאם לא כן, יקשה עלינו לשרוד בסביבה כל כך קשה.
