אריק איינשטיין היה מעין מגדלור בשמי התרבות הישראלית. גבוה, מאיר, מסמן את הדרך. גם עבורנו בקהילת האמנים הוא היה מודל - הוא הוכיח לנו שאפשר להצליח בלי להסתחרר, שאפשר להיות סמל בלי לרדוף אחר פרסום, פשוט להיות אמן.
אריק נגע בכל כך הרבה תחומים, וכמעט בכולם הוא היה חלוץ, פורץ דרך. מסוף שנות ה־50 ואילך תמצאו אותו בכל צומת חשוב בתרבות ובהוויה הישראלית - החל בלהקת הנח"ל, בצל ירוק ושלישיית גשר הירקון, דרך התיאטרון הסאטירי הסמבטיון, שם בא לראשונה לידי ביטוי החוש הקומי המפותח שלו, שלאחר מכן הופיע גם בסרטים ובמערכונים בלתי נשכחים שאנחנו נהנים לצטט עד היום, וכלה בעשרות אלבומים ושיתופי פעולה עם מיטב האמנים שהניבו קלאסיקות שיישארו איתנו לנצח.
לזכותו של אריק אפשר גם לזקוף את הבאת בשורת הרוקנרול לישראל - ובעברית. האיכויות שהביא עם שותפיו לדרך, ובהם כמובן שלום חנוך, שמוליק קראוס ז"ל וג'וזי כץ, לא נפלו מאלה של אמנים בינלאומיים מהשורה הראשונה.
לאחר שגידל דור שלם על המוסיקה ועל הסרטים שלו, הוציא אריק בתחילת שנות ה־90 עם חבריו מוני מושונוב וצבי שיסל את "כמו גדולים", וכך זכו גם ילדינו לאוצר תרבותי עם פנינים כגון "אמא שלי" ו"מה עושות האיילות". נדמה שרק היום ממרחק הזמן, בעודנו עדים לאילו תכנים נחשף הדור הצעיר, אפשר להעריך באמת את החשיבות שביצירה שכזו לילדים.
כל אלה הם רק קצה קצהו של רפרטואר עשיר, חשוב, מעצב תרבות, שכל ניסיון לסכם אותו בכמה שורות נידון לכישלון, והכל כאמור בצניעות נדירה, בלי רדיפה אחר כסף או תאוות פרסום. כל מי שפגש בו בדרכו, ובהם חברינו האמנים, יספר על איש נעים הליכות, מצחיק ותמיד נכון לעזור.
כל ישראלי יכול למצוא לפחות שיר אחד של אריק איינשטיין שליווה אותו בשלב כזה או אחר בחייו. "עוף גוזל", "לבכות לך", "זמר נוגה" ועוד ועוד שירים שהפכו להמנונים לאומיים, אבל גם ליוו כל כך הרבה ישראלים ברגעים אישיים, פרטיים. אולי זו הסיבה שרבים כל כך מרגישים שאיבדו השבוע לא רק אמן אלא בן משפחה.
ביממה האחרונה נחשפנו למלוא עוצמת ההשפעה של אריק על עם ישראל. זה מנחם ומרגש לדעת שלמרות תרבות הרייטינג והציניות, הציבור יודע להעריך ולהוקיר איכות אמיתית, תרבות ישראלית יפה וטהורה. כולי תקווה שיהא זה רמז לקברניטי הערוצים באשר לסוג הגיבורים התרבותיים שאנחנו רוצים לטפח כאן.
ולסיום, ברשותכם, הרגע ה"איינשטייני" האישי שלי: כשהייתי מנהל אגף התרבות בעיריית ת"א, רוני מילוא ראש העירייה אז ביקש ממני לקיים מופע של אריק איינשטיין בפארק הירקון. הוא גייס יותר ממיליון דולר בתרומות לטובת העניין, והייתי בטוח שאני הולך להגשים חלום להמוני ישראלים ולהביא את אריק לפארק. אבל אריק, בצניעותו, סירב והוכיח שוב שלא הכסף עמד לנגד עיניו. משפחת אמני ישראל ואני בראשה מתחייבים להנציח את זכרו ואת ערכיו למען הדורות הבאים.
הכותב הוא יו"ר איגוד אמני ישראל