בדו"ח סיכום הקמפיין הכושל שלו כתב אלי גוטמן, על פי הפרסום ב"וואלה" שלשום, שהשחקנים לא התנהגו כמו שצריך ב"מסגרת ממלכתית". בלי להיכנס לסוגיה מדוע הנבחרת היא מסגרת ממלכתית, מעניין מה היה קורה אם המאמן הלאומי היה נדרש לכתוב דו"ח על ההתנהלות של מעסיקיו בחודשים האחרונים במסגרת הליך המינוי המחודש שלו. אני מעריך שזה היה מונע את העסקתו לקדנציה נוספת.
אבל למרות שקיבל את הג'וב הנכסף לעוד שנתיים, גוטמן נכנס עכשיו, או נכון יותר חוזר, לסביבה עוינת מאוד. סביבה שבה חלק (עמוס לוזון ושטרן חלובה) הצהירו בפורומים כאלו ואחרים שהם לא רוצים אותו, והחלק האחר (אבי נמני, אלי אוחנה וכל שאר המועמדים והמועמדים בעיני עצמם) סתם ציפה ליהנות מהשלל ונותר כעת מאוכזב. לא חסרים בהתאחדות כוחות שבוחשים בכל מקום וגם בתקשורת, וההדלפה של הדו"ח שכתב המאמן הלאומי היתה כנראה רק יריית הפתיחה והתמרור האדום שצריך להבהב בעיניו של גוטמן כשהוא חוזר לבניין באבא הלל 299.
זו לא היתה סתם הדלפה אלא כזו שבאה להזיק. ליצור חיץ בין המאמן לשחקנים. גם העובדה שפורסמה באתר שסימן ההיכר שלו הוא לא סקופים נוצצים אלא גם דברים אחרים, נראית כמו ניסיון להסוות את מקור ההדלפה. מה עוד שבשעותיה הראשונות באוויר לא היה עליה כלל קרדיט. אתם מכירים כתב שמביא ידיעה בלעדית ומעדיף ששמו לא יופיע עליה?
העיתוי שבו יצאה הידיעה ובעיקר הצורה שבה פורסמה, רגע לפני האישור הרשמי במזכירות, מראים כי מאחורי ההדלפה עומד מוח תקשורתי מיומן. בלנדר. מישהו שמכיר את דרכי העבודה בתקשורת ויודע להסוות את צעדיו. עם כאלה יכולות, עדיף שהבלנדר הזה ישלח את קורות החיים שלו למוסד לתפקידים מיוחדים.
אבל אקורד הסיום היה אתמול בהצבעה, כשאחרי כל הפארסה הזו, היחיד שהתנגד למינוי במזכירות היה לוחם הצדק משה דמאיו. אביר המינהל התקין והנפוטיזם פתאום מתלונן על ההליך. זה היה יכול להיות מצחיק אם לא היה מדובר באנשים שמנהלים לנו את הכדורגל.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו
