צריך עיון גדול מאוד

הפטור דה־פקטו של בני הישיבות מגיוס מכונה במקורו "דיחוי". הוא מעולם לא כונה "פטור", מתוך תפיסה שבסוגיה נפיצה כזו אי אפשר לקבוע מסמרות

חיילים חרדים בטקס השבעה (למצולמים אין כל קשר לכתבה), צילום: דודי ועקנין

לרב אברהם רביץ ז"ל, הפוליטיקאי החרדי (ובכלל) הכי חכם והגון שהיה כאן אי־פעם, היתה בדיחה קבועה: כשהוא היה חוזר מדיון ונשאל מה היה בדיון, הוא היה אומר: הוחלט על הקמת ועדה.

הוא היה אומר את זה גם כשלא הוחלט על הקמת ועדה, אבל כל הליך תקוע וכל עיכוב יזום היו מכונים בפיו "הקמת ועדה".

משך תקופה קצרה עבדתי במחיצתו ואני זוכר היטב איך האישיות ההומוריסטית שלו ועינו החדה היו רגישות מאוד לאחד מממסדי הפוליטיקה היציבים ביותר - והוא הדחיינות. ועדה מקימים כאשר אין פתרון לבעיה אבל אי אפשר להוריד אותה מסדר היום, על כן מצהירים שממשיכים לנהל אותה אבל גורמים לה להפסיק להיות מדממת. רביץ זיהה את זה, צחק על זה צחוק גדול ולעיתים מזומנות גם השתמש בזה.

ממשיכי דרכו בפוליטיקה החרדית עושים בימים אלה טעות גדולה בכך שהם מעדיפים ליצור לחץ אדיר בכיוון חקיקתו של חוק הגיוס ונמנעים משימוש מתמשך בכלים הפוליטיים המחוכמים העומדים לרשותם: הדחיינות, הפלפלנות והחמקנות.

הפטור דה־פקטו של בני הישיבות מגיוס מכונה במקורו "דיחוי". הוא מעולם לא כונה "פטור", מתוך תפיסה שבסוגיה נפיצה כזו אי אפשר לקבוע מסמרות. נדחה בינתיים ונראה מה קורה.

נכון שהמצב נמשך ונמשך, אבל המחשבה הדמיונית כאילו יום אחד הוא עתיד להפוך לפטור דה־יורה ולהיות מעוגן בחקיקה היא דמיון תעתועים. עובדה היא שגם לאורך כל השנים שחלפו מאז התקבל, לא התקדם כלום בכיוון של חקיקה כזו. אז עכשיו? דווקא עכשיו? סוגיית הגיוס נמצאת כרגע בנקודה הכי לא מתאימה בעולם לניסיון חקיקה כזה. בגלל המצב, בגלל ההתנגדות הציבורית.

אל קולות המוחים מצטרפים בקול גדול גם בני הברית הדתיים־לאומיים, והקונצנזוס סביב ההתנגדות לחוק מצליח לנצח במידה מסוימת גם את הברית הראשית בין חלקי הימין, זו שחשבו שהיא העזה מכל הבריתות.

יתרה מזאת: גם אם יעבור, הוא ידחה לרגע את איום הסנקציות ויניח זמן התארגנות לקראת הסיבוב הבא, אבל הוא לא ישתיק את קולות המחאה ולא יצליח בשום אופן לעצור תהליכי התגייסות שכבר מתרחשים בתוך המגזר החרדי.

מה הוא כן יעשה? יעצבן ויעליב ויעורר זעם וילבה אש.

במקום זה יכולים הנציגים החרדים לנהוג בחוכמה, להאזין לקולות הבוקעים גם מתוך הקהל שלהם, לוותר על מהלך שאין בו כלום חוץ מהצהרה מעוררת זעם, ולהותיר את הסוגיה הזו במה שמכונה בעגה הישיבתית "צריך עיון".

יש מצב כזה בהתפתחות הסוגיה שנקרא "נשאר בצריך עיון". יש לנציגים החרדים בעיה עם תקצוב מעונות? שיפתרו אותה.

יש להם אלף דרכים מתוחכמות לעשות את זה, לבד מחקיקה גורפת שמצד אחד אין בה שום תועלת אמיתית לטווח ארוך, הפצע עודנו פתוח ומדמם, ומצד שני היא מצליחה להרגיז ולהשניא ולגרום למדנים ולחלל שם שמיים.

צריך עיון גדול מאוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר