הרוסים לא אוהבים להפסיד, אך למורת רוחם זה מה שקרה במלחמה הקרה בשנות ה־80 של המאה הקודמת. ההפסד הזה היה כואב וצורם ולכן עד היום הלאומנים הרוסים מקללים את מיכאיל גורבצ'וב, הנשיא הסובייטי האחרון, ומאשימים אותו במכירת המולדת לאמריקנים. אז, בסוף שנות ה־80, מה שהכריע בין שתי מעצמות העל היה דווקא הכישלון הכלכלי של בריה"מ ולא התוכנית הצבאית של האמריקנים. היום, 22 שנה אחרי ההתפרקות, המלחמה הקרה שוב בעיצומה.
במהלך המשבר הנוכחי דיבר אובאמה על הסנקציות הכלכליות נגד רוסיה, הסנאטורים הרוסים דרשו להחזיר את השגריר מארה"ב והעולם הוטרד מהאפשרות שמלחמה של ממש תפרוץ בין היריבות. אף על פי שאולי הפעם אף אחד לא חשש ממלחמה גרעינית, הטלטלות הכלכליות שיכולות להתרחש בעקבות עימות בין שתי המעצמות מדאיגות את מנהיגי העולם כולו. האיומים בסנקציות הכלכליות נגד רוסיה, שעליהן מדסקסת ארה"ב עם האיחוד האירופי, גרמו לנפילתה הדרסטית של הבורסה. הרוסים, שהיו רגועים ובטוחים ששום דבר לא יפגע בשוק, נדהמו לראות את הפניקה ואת ירידות השערים הדרמטיות. המניות של חברות הגז והנפט הרוסיות, למשל גזפרום ולוקאויל, פשוט נפלו וכך גם שער הרובל הרוסי.
אלו היו ככל הנראה הסיבות המרכזיות לטון המפויס של פוטין בשיחתו האחרונה עם אנגלה מרקל. הירידה של השערים הדגימה לקרמלין מה יעלה בגורלה של רוסיה אילו יחליטו על הפלישה הצבאית לשטחה של אוקראינה. רוסיה של היום לא ששה לצאת למלחמות, בייחוד כאשר יש לה אופציות אחרות להשגת מטרותיה, ולא בכדי החליט פוטין לפי שעה שלא לפתוח במלחמה של ממש במובנה הקלאסי, גם אם הדגיש כי הוא "שומר על הזכות לפעולה צבאית". הוא הרי מבין שהשפעתה של מלחמה על השוק הרוסי תהיה קטסטרופלית. הוא לא רצה לגרום לאינפלציה, בדומה לזו שהיתה אחרי התפרקותה של בריה"מ, ולכן פעל בזהירות יתר. הוא לא יוותר על אוקראינה, אך על המלחמה הוא כן מוכן לוותר.
מפגן הכוח של פוטין בקרים נועד להראות למערב את רצינותו של הממשל הרוסי ואת יכולותיו, אך בשום פנים ואופן לא היה השלב הראשון לקראת המלחמה. אלו שהישוו בין אוקראינה לגאורגיה ודיברו על אפקט דומינו דומה - טעו. פוטין יודע היטב איך להחליף את האנשים בעמדות המפתח ולכן לא רואה כרגע צורך בהפעלת כוח צבאי של ממש. יתרה מזו, פוטין מבין כי הבור התקציבי של אוקראינה לא יתמלא לבדו. מישהו חייב לעזור כאן וככל הנראה האמריקנים והאירופאים לא יהיו מוכנים להיכנס לתמונה. יש להם בעיות משלהם.
התקווה האחרונה של האוקראינים היא הקרמלין. לפוטין יש מספיק אמצעים כלכליים כדי לשכנע את הממשל האוקראיני החדש כי לא ישרוד בלי לשתף עימו פעולה. כאשר הרוחות יירגעו ניווכח כי לרוסיה השפעה לא מבוטלת - לא רק בקרים, אלא גם בפרלמנט האוקראיני. השלב הנוכחי של המלחמה הקרה יסתיים ככל הנראה בניצחון הרוסי, מה שיהיה תקדים מסוכן ביחסים של רוסיה המודרנית עם המערב.
הכותבת היא דוקטור לתקשורת אסטרטגית ופרשנית פוליטית בערוץ 9