הַגְּרוּעָה מִכּוּלָּן

כְּשֶׁנּוֹלֶדֶת שָׁנָה כְּמוֹ לֵידָה שֶׁל תִּינוֹקֶת

חוּץ מִשְּׁמָהּ אֵין לָדַעַת כְּלָל מִי הִיא בִּכְלָל

הִיא בּוֹקַעַת אוֹפְּטִימִית מוּל כָּל מַחֲלוֹקֶת

מַתִּיזָה מִשַּׁמְפַּנְיָה סִילוֹן לֶחָלָל.

עִם הַזְּמַן, בַּחֲלוֹף הַיָּמִים, הִיא נֶחְשֶׂפֶת

מִזְדַּהָה כְּשָׁנָה עֲכוּרָה אוֹ צְלוּלָה

לִפְעָמִים בִּתְחִילַּת מַסָּעָהּ מִתְחַפֶּשֶׂת

לְשָׁנִים סְתָמִיוֹת עִם אוֹתָה הַתְחָלָה. 

כֵּן, "עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ", הָיִית דֵי מְאוּלֶּפֶת

כְּשֶׁנָּסַעְתְּ עַד אוֹקְטוֹבֶּר בְּנַחַת בַּזְּמַן  

אָךְ פִּתְאוֹם כְּשָׂטָן זָרַעְתְּ מָוֶות וָאֵפֶר

שֶׁהִכְתִּירוּ אוֹתָךְ כַּגְּרוּעָה מִכּוּלָּן.

כֵּן, כָּזוֹ אַתְּ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ הַמְּדַמֶּמֶת

הַשּׁוֹעֶטֶת הַיּוֹם לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַתּוֹר

בּוֹ עוֹמְדוֹת חָבוּשׁוֹת בְּשׁוּרָה מְפוּחֶמֶת

הַשָּׁנִים הָרָעוֹת שֶׁסֻּמְּנוּ בְּשָׁחוֹר. 

אַתְּ הָפַכְתְּ אֶת הַבֶּטֶן, שָׂרַפְתְּ אֶת הַלֵּב

וְרָמַסְתְּ כָּל קוֹנְסֶפְּצְיָה בְּלִי שׁוּם רַחֲמִים

הִסְתַלְקִי לִבְלִי שׁוּב כִּי נָעַצְתְּ פֹּה כְּאֵב 

שֶׁצִּלּוֹ יְהַדְהֵד כָּאן עוֹד אֶלֶף שָׁנִים.