ב־25 השנים האחרונות ביצעה ישראל שלושה מהלכים מדיניים משמעותיים: הסכם אוסלו, ההתנתקות מעזה ומתן האפשרות לחמאס להתמודד בבחירות לרשות הפלשתינית. במקביל נערכו חמש מערכות צבאיות, ובמבחן התוצאה אף מהלך מדיני לא צלח. עם זאת, שני מהלכים צבאיים שכן צלחו חלקית הם מלחמת לבנון השנייה ומבצע חומת מגן. הצלחת מבצע צוק איתן תיבחן במהלך השנים הבאות. לעומת כל אלה, הסכם אוסלו, שנכשל, זיכה את אדריכליו בפרס נובל לשלום.
בדיעבד, הייתי מזכה את יצחק רבין בפרס התמימות ואת יאסר ערפאת בפרס הנוכלות, שכן ההסכם קרס. ההתנתקות מעזה הביאה לשלוש מערכות צבאיות נגד חמאס ובכך סתרה את דברי המנהיגים והפרשנים שהביעו דעתם על המצב המדיני במהלך השנים. חלקם טענו שההתנתקות אינה גירוש אלא הצלה, שיישובי אשקלון לא יהיו בסכנה, שההתנתקות היא בעלת משמעות היסטורית ועוד. חלק מאותם אישים אף תמכו במהלך המדיני השלישי שציינתי - מתן אפשרות לחמאס להשתתף בבחירות לרשות הפלשתינית.
הדבר נעשה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט כממלא מקום ראש הממשלה וגם לאחר מכן כראש הממשלה. זכורה לי פגישה שהתקיימה במשרדו של אולמרט שבו התארחו ראשי המגזר העסקי. כל הנוכחים, למעט כותב שורות אלה, הביעו דברי תמיכה חמים בשיתוף חמאס בבחירות.
יש מי שגרסו כי הפיכת חמאס לגוף פוליטי תמתן אותו. אני טענתי באותה פגישה כי ניצחון חמאס בבחירות יביא למכה קשה לעוטף עזה ולשפלת החוף. הדבר עשוי לפגוע קשה בכלכלת ישראל ובמיוחד בפעילות של גורמי חוץ בישראל. האם מישהו מהתומכים נתן דין וחשבון לעצמו ולעמו על המשגים האלה? הרי הצירוף של התנתקות מעזה ומתן אפשרות לחמאס להתמודד ולזכות בבחירות הביא לאסון. הגדילו לעשות אנשים ממפלגת קדימה שרצו להעתיק את המודל.
אילו הדבר היה מתבצע, היינו היום במצב קריטי כי הרי נוכחותנו הצבאית ביהודה ושומרון מונעת את השתלטות חמאס גם שם. גילויה של הרשת שתיכננה את הפלת פת"ח על ידי כוחות הביטחון מחזקת תובנה זו. אילו היינו מגיעים להסכם שלום עם אבו מאזן ועוזבים את יהודה ושומרון, חמאס היה פותח חזית מזרחית מול ישראל.
היום שוב נשמעות קריאות חלולות למהלך מדיני אמיתי. כדי לנתח את ישימות המהלך אני מציע לבחון את הכוחות בשטח ולא את המסגרות הפורמליות. אבו מאזן עומד בראש "שלד בורסאי", נטול כוח ומשמעות. אוכלוסיית יהודה ושומרון ורצועת עזה תמכה בחמאס בבחירות הקודמות. אבו מאזן נתפס על ידי האוכלוסייה כמנהיג מושחת של שלטון מושחת. ללא נוכחותנו הצבאית ביהודה ושומרון שלטונו של אבו מאזן לא ישרוד, וכל מי שמדבר על כך שאבו מאזן ישלוט במעברים ויסייע לפירוז עזה טועה ומטעה. אין ביכולתו לעשות זאת.
גם מצרים, ירדן וסעודיה לא יכפו פירוז על חמאס בעזה ובוודאי לא ביהודה ושומרון, במקרה שהארגון ישתלט עליהן. אמנם שלוש המדינות הן בעלות ברית, אך יש לזכור את התהליכים שמתרחשים במזרח התיכון ולהבין כי הברית של ישראל איתן תהיה ברית שברירית.
אין לנו ברירה אלא לבצע מעין מהלך מדיני שכולל מדינות בעלות אינטרס דומה לשלנו אל מול האיסלאם הקיצוני. אפשר לשלב אף את אבו מאזן. יש לעשות זאת באופן מפוקח תוך מודעות לשבריריות של המהלך ובשום פנים ואופן לא לבצע מהלכי ויתור בלתי הפיכים - לעיתים גדולתו של מנהיג טמונה דווקא בביצוע מהלכים טקטיים בלבד ובאי עשיית מהלכים מדיניים אסטרטגיים גדולים.
לסיום אבקש מאותם אנשים טובים שטעו והמליצו על הסכם אוסלו, על ההתנתקות, על מתן אפשרות לחמאס להתמודד בבחירות, על העתקת ההתנתקות ביהודה ושומרון ועל הגעה להסכם עם אבו מאזן בעבר, לעשות חשבון נפש ולנהוג באורח שונה בעתיד.
