אין חוק בישראל שאוסר לידות בית ומי שבוחרת בלידות בית בוחרת לעבור תהליך טבעי שבדרך כלל, ב־90-85 אחוז מהמקרים מתנהל בסדר וללא צורך בעזרה רפואית. לפני שהמציאו את המקצוע שלנו, נשים ילדו ורוב הלידות הסתיימו בילדים בריאים וחמודים.
הרופאים, לצד חדרי הלידה וחדרי הניתוח נועדו לפתור את הבעיות שמתעוררות ב־15-10 האחוזים הנותרים, בלידות מורכבות. מי שבוחרת לעשות את הלידה שלה בבית בעצם אומרת שהיא מוותרת על הביטחון במקרה של הסתבכות ומקווה שתהיה באחוזים של לידות ללא סיבוכים.
מצג עכוז הוא התוויית נגד ללידת בית. גם ברוב בתי החולים לא מבצעים לידה רגילה במצג עכוז. לידה נרתיקית של תינוק שנמצא במצג עכוז כרוכה בסיכון של פי 3 לסיבוך במהלך הלידה. אם נשאל כל אמא אם היא רוצה לידה שכרוכה בסיכון של 4.5 אחוז שהיילוד יגיע לטיפול נמרץ היא תגיד "לא תודה, אני מעדיפה ניתוח".
בלידת עכוז הרגליים והגוף, החלקים הרכים, יוצאים לפני הראש, שהוא החלק הגרמי הגדול ביותר. עלול להיות מצב שבו הראש נתקע. זה קורה במתי מעט מהמקרים אבל כשזה קורה זו קטסטרופה.
כאשר העובר במצג עכוז ניתן להציע בחלק מהמקרים ליולדת היפוך של העובר למצג ראש. זו פעולה שמתבצעת בבית חולים, במועד הלידה, פעולה חיצונית של לחיצות על הבטן, על מנת לכוון את הראש לתוך האגן ומצליחים באחוזים רבים למנוע על ידי כך ניתוח קיסרי.
אם אישה מחפשת מצב של בטיחות וביטחון מומלץ לה ללדת בבית חולים. גם אם היא רוצה להיות בלי כל העזרים של המיילדות המודרנית ובלי תרופות לשיכוך כאב או לקידום לידה. אישה יכולה לבוא ולהגיד שהיא לא רוצה את כל זה.
אלו שבוחרות בכל זאת ללדת בבית או שהן מאוד אופטימיות, או שהן חושבות שמה שנוח להן חשוב יותר מבטיחות הלידה. בכל זאת, בית חולים זה לא בית. לו יכולתי להגיד לאישה שהסיכוי להסתבכות בלידה הוא אפס, בטח הרבה היו מבקשות את הנוחות של הבית. אבל בית החולים מציע ביטחון, ולא רק.
הכותבת היא סגנית מנהל אגף נשים ויולדות ומנהלת חדר לידה בביה"ח מעייני הישועה