לקראת ביקורה הקרוב בישראל הכריזה שרת החוץ החדשה של האיחוד האירופי, שבכוונתה להביא לכך שבתוך חמש שנים תקום מדינה פלשתינית. כאזרחית ישראלית יש לי בקשה פשוטה מהשרה - בבקשה, די. הישראלים רוצים שלום. הרוב המכריע גם תומך בהקמת מדינה פלשתינית, אם זה מה שיביא שלום, אבל קצה נפשנו בהודעות נחרצות על תאריכי יעד להשגת השלום. יצירת מצב מלאכותי של לחץ ודחיפות להגיע להסדר, בעת שלא בשלו התנאים להגעת הסדר, אינה עוזרת כהוא זה לקדם הסדר של שלום ואף מחריפה את הסכסוך ומגבירה את האלימות.
הישראלים והפלשתינים אינם ילדים חסרי בינה, והסיבה שאין ביניהם שלום אינה נובעת מהיעדרם של מתווכים נלהבים שיודעים טוב מאיתנו מה טוב עבורנו. כאלה יש לנו די והותר. הם נמצאים פשוט משני צידיו של סכסוך שבו יש להם עמדות מנוגדות: רוב הישראלים מוכנים לתמוך בהקמתה של מדינה פלשתינית כל עוד מובטח להם שהדבר לא יסכן את ביטחונם, ושהקמתה של המדינה הפלשתינית תביא לקבלה שלמה וסופית של זכותו של העם היהודי למדינה בארצו וקץ לתביעות השיבה הפלשתיניות, שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת עם קיומה של מדינה יהודית. רוב הפלשתינים מעוניינים בהקמת מדינה פלשתינית כל עוד הדבר אינו מחייב אותם לוותר על תביעותיהם לשיבת פליטים וצאצאיהם לישראל, וכל עוד מחיר הקמת המדינה הפלשתינית אינו השלמה סופית עם קיומה של המדינה היהודית. אלה עמדות שלפחות בעת הזו אינן מתכנסות להסכם שיביא שלום.
הסכסוך בין הציונות לעולם הערבי ובין הישראלים לפלשתינים הנגזר מכך היה מועד להיות סכסוך עמוק וקשה. שיבתו של העם היהודי לארצו להקים בה מדינה ריבונית לאחר אלפיים שנות גלות לא התקבלה, כפי שהיה אפשר להעריך, בהתלהבות גדולה על ידי הערבים, שלא רק שראו ביהודים בני מעמד נחות שאינם ראויים למעמד שווה עם הערבים המוסלמים ובוודאי לא למדינה משלהם, אלא לא היו מוכנים לקבל כלל וכלל את הרעיון שיש לעם היהודי זכות כלשהי להתיישב במולדתו ההיסטורית הנמצאת בלב העולם הערבי ומבחינתם על אדמת הקדש מוסלמי.
זהו סכסוך היסטורי עמוק, שסכסוכים קלים ממנו דיממו במשך מאות בשנים לפני שמצאו את פתרונם, והסכסוך בין הישראלים לפלשתינים הוא אפילו לא סכסוך מדמם במיוחד, הן בראייה היסטורית לאורך השנים והן בהשוואה לסכסוכים מדממים בעולם היום. בוודאי אירופה ונציגיה אינם יכולים להרשות לעצמם את הנוחות לשכוח את מאות השנים ומאות מיליוני החיים שנקטעו ונהרסו בטרם יכלה היבשת לפתור את סכסוכיה וליהנות מכמה עשרות שנים של שקט ושלווה. האירופאים, יותר מכולם, אמורים לדעת שסכסוכים היסטוריים עמוקים אינם נפתרים בהבל פה ובוודאי לא בטרם הגיעו הצדדים למקום שבו יש ביניהם בכלל אפשרות של הסכם.
ביום שבו יבשילו התנאים להסכם שלום, יידעו הישראלים והפלשתינים למצוא זה את זה ולעשות זאת גם ללא עזרתם של מתווכים בעלי רצון טוב. עד אז, בבקשה, די.
הכותבת היא עמיתה בכירה במכון למדיניות העם היהודי