זמן לא רב לאחר שיוון הצטרפה לאיחוד האירופי, התקבל הרושם שהכלכלה שלה צועדת לקראת הבראה. אולם היה זה מצג שווא, משום שהפריחה הכלכלית של יוון נבעה מנטילת חובות ממוסדות פיננסיים ומבנקים גדולים ברחבי אירופה. בנקים בגרמניה ובצרפת העניקו לממשלת יוון הלוואות בסכומי ענק לצורך השקעה בכלכלה, על בסיס האמונה שמדינה אינה יכולה לפשוט את הרגל ושיש ביטחון מלא במתן הלוואות למדינה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לפני כשלוש שנים התברר לאותם מוסדות פיננסיים באירופה שהעניקו הלוואות ליוון, כי ממשלתה אינה יכולה להחזיר את ההלוואות במועדן. בעקבות זאת האיחוד האירופי, בהובלת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, כפה על יוון מדיניות צנע מחמירה וקיצוץ תקציבי עמוק בהוצאות החברתיות ובמשכורות עובדי הביורוקרטיה המנופחת במדינה. צעדים אלה נועדו לאפשר ליוון להחזיר את חובותיה בבוא הזמן ולהציל מוסדות פיננסיים באירופה מפני התמוטטות.
מדיניות כפויה זו יצרה מרירות עמוקה בקרב חלק גדול מתושביה של יוון. התחושה ש"האחים הגדולים" באירופה משפילים אותם ומכתיבים להם רמת חיים נמוכה, העמיקה עם הזמן. על רקע רגשות אלה, שהלכו והשתרשו, התחזקה מפלגת השמאל הקיצוני בראשותו של המנהיג הצעיר אלכסיס ציפרס, ובבחירות השבוע היא כבר זכתה בניצחון המוערך ב־40 אחוזים מכלל קולות המצביעים. מפלגה זו תוביל, ככל הנראה, את יוון להתנתקות מגוש היורו כאחת הדרכים להשתחרר מהמדיניות הנכפית עליה בתוקף היותה חלק מגוש זה.
יוון היא אמנם מדינה לא גדולה, אוכלוסייה של 12 מיליון איש בלבד וללא משקל כלכלי גדול באיחוד האירופי כמו מדינות מבוססות ועשירות דוגמת גרמניה, צרפת, אוסטריה ובלגיה, אבל היא ממוקמת במרכז אירופה, משמשת גשר לבלקן ובעלת השפעה פסיכולוגית אזורית. אם יוון תקבל את ההחלטה לפרוש מהאיחוד האירופי, המשך קיומו של האיחוד יועמד בסימן שאלה. כבר לא תהיה למדינות האיחוד את אותה תחושת יציבות ואמון שהיתה להן כבעבר. בעקבות יוון יכולות לפרוש אף מדינות נוספות מהבלקן וממזרח אירופה.
מה שמחמיר את המצב נעוץ בעובדה שהאיחוד האירופי כולו סובל כיום מירידה תלולה בעוצמתו הכלכלית ומחוסר יציבות. מדינה קטנה דוגמת שווייץ, שהחליטה לבטל את שער החליפין הקבוע של הפרנק השוויצרי מול היורו, כבר הביאה לצלילה בערך המטבע של האיחוד האירופי.
ישראל עלולה גם היא להיות מושפעת באופן שלילי ממהלכים אלה. אירופה היא גוש הסחר הגדול ביותר של ישראל; אנו מייבאים מהאיחוד סחורות ומוצרים בערך כולל של 33.3 מיליארד דולר ומייצאים בהיקף של 24.5 מיליארד דולר. יחסי הסחר עם האיחוד רחבים ומקיפים יותר מאשר עם כל אזור גיאוגרפי אחר בעולם. אף שיחסינו עם ארה"ב הם יחסים של קירבה מיוחדת, גוש היורו הוא השותף המסחרי הגדול ביותר שלנו. במצב של אי־ודאות כלכלית ושל אי־ביטחון בעתיד העסקים ובשערי החליפין, חברות עסקיות באירופה עלולות לצמצם הן את השקעותיהן והן את היקפי הסחר והרכש שלהן. בשל כך היקף הייצוא של ישראל לאירופה עלול לרדת תלולות.
