הלוויין האיראני "פג'ר" (שחר בפרסית) שוגר אתמול באמצעות משגר הלוויינים "ספיר", המבוסס על טכנולוגיית הטיל הבליסטי שיאהב 3 ועל מנועים רקטיים מתכנון רוסי, המותקנים בטיל הבליסטי הצפון קוריאני BM-25. השיגור התבצע מאתר השיגור סמנאן, אותו אתר המשמש את תוכנית החלל של איראן מאז שיגור הבכורה של לוויין איראני בשנת 2009.
בניגוד ללוויינים הקודמים ששיגרה איראן, זהו לוויין מתקדם יותר, אולם הוא עדיין לוויין ניסיוני בעל יכולות מוגבלות. הערך המרכזי של השיגורים לחלל באיראן הוא תעמולתי בעיקרו. במהלך כנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי של שנת 2011 שנערך בקייפטאון, דרום אפריקה, יכולתי להתרשם באופן בלתי אמצעי ממערכת ההנעה של הלוויין, שהייתה מוצגת בדוכני סוכנות החלל האיראנית. מערכת ייחודית זו, יכולה עקרונית לשמש גם לניהוג של ראשי קרב של טילים, וככזו, יש עניין רב ללמוד את יכולותיה השונות, כמו גם את מקורות הידע והציוד של תוכנית החלל האיראנית.
מעניין לציין כי זהו השיגור הראשון המצליח להביא את הלוויין לחלל, תחת משטרו של חסן רוחאני, לשיגור לוויינים - הגם שהוא מותר עקרונית לכל מדינה - יש משמעות על רקע שיחות הגרעין שמנהלת איראן, וכך גם להתייחסות לטכנולוגיית הטילים של איראן - המסרבת לדון כלל ביכולותיה הטיליות. בעבר, הביעה ארה"ב מחאה בעקבות שיגורי לוויינים איראניים, ומעניין יהיה לעקוב אחר תגובת ארה"ב לאירוע זה.
הלוויין הקטן שוקל כחמישים ק"ג, והוא חג סביב כדור הארץ במסלול אליפטי בגובה של כ - 300 עד 420 ק"מ. בלוויין מותקנת - לראשונה בלוויין איראני - מערכת הנעה, באמצעותה ניתן לשנות את מיקומו של הלוויין במסלול. כמו כן מצויד הלוויין במצלמה, בעלת איכות צילום נמוכה, ונעדרת כל ערך צבאי. יצוין, כי איראן חוותה רצף ארוך של כישלונות שיגור בשנים האחרונות, עליהם לא הצהירה כלל, ורק מעקב באמצעות צילומי לוויין והדלפות של גורמים זרים מאפשרות למפות את לוח הזמנים של השיגורים החלליים של הרפובליקה האסלאמית.
לאחרונה אותרה פעילות גם בחלק החדש של אתר השיגור בסמנאן, הקרוי ע"ש מחולל המהפכה האסלאמית, האייתולה חומייני. תמונות לוויין שונות הראו פעילות באתר החדש, המוכר לנו מהשנים האחרונות, אך טרם שוגר ממנו דבר. בתמונות ניתן לראות בבירור כי מבנה גדול (מעל 40 מטר גובהו) הוסע על גבי מסילות לקראת בנייה והרכבה של משגר על כן השיגור.
הלוויין פג'ר עצמו הוא לוויין להוכחת טכנולוגיות שונות המפותחות באיראן, צורתו כשל משושה והוא מכוסה בתאים סולאריים לייצור חשמל עבור מערכותיו. יש לזכור, כי משגר הלוויינים אינו טיל בליסטי, ואיראן מתחה את יכולותיו של השיהאב 3, עליו מתבסס המשגר, עד קצה גבול היכולת. אמירות שונות - על ידי גורמים רשמיים באיראן, אודות פיתוח יכולות חדשות של משגרי לוויינים ענקיים מונעים בדלק מוצק, יש בהם כדי להדאיג את המערב וישראל בכלל זה - אולם המשגר הנוכחי אינו מהווה איום.
