הפרסומים בשבוע האחרון מדברים על סיכויים גבוהים לממשלת אחדות בין הליכוד והמחנה הציוני, זאת על רקע התוצאות הצמודות בסקרים וגוש המרכז שלא מוכן להתחייב לאחד מהמועמדים. הרעיון של ממשלת אחדות מזעזע רבים משני המחנות שלא מוכנים לשמוע על אפשרות כזאת, אך ייתכן מאוד שכרגע זו האפשרות הטובה ביותר למדינת ישראל.
מערכת הבחירות הנוכחית מובילה אותנו להעמקת השסע הפנימי. הרטוריקה קיצונית ומתלהמת, השיח רדוד ושני המחנות תוקפים אחד את השני בצורה חסרת תקדים. קשה להאמין שרק לפני חצי שנה עשרות אלפי חיילים מימין ומשמאל נלחמו בעזה והעם כולו התאחד בתפילה לשלומם. לפעמים נדמה שרק המלחמות מלכדות אותנו ובשאר הזמן אנחנו נמצאים בשני מחנות שונים לחלוטין.
מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ויכוח פנימי בעוצמות כאלו. לפני מלחמת לבנון השנייה חזה נסראללה כי 'ישראל תתפרק כמו קורי עכביש עקב היותה חברת מהגרים מסוכסכת ומפולגת'. רבים מזכירים זאת כדוגמה לתפיסה מוטעית, אך שוכחים כי היה לנסראללה על מה להתבסס – הקמת חטיבת כפיר.
חטיבת כפיר היא הדוגמה העדכנית ביותר לתוצאות של השסע הפנימי בישראל. במחקר שערך ד''ר אודי לבל מאוניברסיטת אריאל, נמצא כי צה''ל בחר להקים חטיבה זו לאחר חשש עמוק מסרבנות חילונית-שמאלית לשרת ביהודה ושומרון, ולכן עד היום מתבססת חטיבה זו על בני הציונות הדתית ותושבי המקום, יחד עם גדוד הנח''ל החרדי. לכן, כשנסראללה חשב להילחם בישראל, הוא צפה כי לאט לאט השסע הפנימי שכבר הצליח לגרום לשינויים מרחיקי לכת בחברה, יצליח לבסוף לפורר אותה מבפנים.
למרות הויכוחים המהותיים על כלכלה, על יהודה ושומרון ועל הסכם השלום, ניתן לומר כי באופן רציף ישנן כמה הסכמות בסיסיות בקרב החברה הישראלית. רוב מוחלט של ישראלים מבין את היקף האיום האיראני וחושש ממנו; רוב מוחלט של ישראלים, כמעט 75 אחוזים, מתנגדים לנסיגה מוחלטת לקווי 67, כפי שפורסם בסקר של המרכז הירושלמי לאחר מבצע צוק איתן; וכמובן – הצבא היה ונשאר מקור ההסכמה הבסיסית עליו נשען עצם קיומנו כאן.
לכן, בעת הזו, מול כל האיומים באזור – איראן בצפון ובדרום (דרך חיזבאללה וחמאס) ודאע''ש שהולכת ומתקרבת למזרח, הגיעה השעה לממשלת אחדות. ממשלה שתצטרך לפתור את המחלוקות הכלכליות שלה, אך כזו שתוכל לפעול בעוצמה מול האיומים הצבאיים. ממשלה שתוכל לסכל את המהלכים המדיניים של הרשות הפלסטינית, משום שתהיה לה לגיטימציה רחבה הרבה יותר בעולם. ממשלה שתוכל לנסות להוביל מהלכים משמעותיים בנושאי דת ומדינה, שיתקבלו על רוב העם. כך, מצד אחד, השמאל שמדבר על הסכמי שלום ונסיגות יצטרך להתמודד מול האתגרים הבטחוניים ולקרב את עמדתו לזו של רוב העם, ומנגד הימין שמקבל בעיקר ביקורת כלכלית יוכל ליישם מדיניות שתתאים יותר לעמדות השמאל.
הקמת ממשלת קדימה בידי שרון ז''ל טרפה את המערכת הפוליטית. גוש המרכז נקרע מתוך שתי המפלגות הגדולות והפך את ישראל למדינה חסרת יציבות, שמתמקדת בעיקר בשסעים הפנימיים ולא מצליחה להכריע כמעט בשום דבר. ממשלת אחדות תוכל להתחיל להחזיר אותנו למסלול הנכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו