חודש ניסן הגיע ועימו ימים של ניקיונות סביב השעון עד לחג הפסח המתקרב. כולנו רוצים להסב לשולחן הסדר כאשר הבית כמובן נקי ומסודר, אבל חשוב לדעת שההלכה אינה מחייבת לאבד את הצפון, ובעיקר את השפיות, כדי להכשיר את הבית. חבל להיכנס מותשים ועצבניים אל יום החג של ליל הסדר ולהפסיד את החוויה המשפחתית הגדולה והמיוחדת של השנה, רק משום שהוצאנו את כל האנרגיות על ניקיונות מטורפים, שאת חלקם אפשר לעשות גם אחרי החג. מתברר שכדי להכשיר את הבית למהדרין צריך לא יותר מיום אחד של עבודה.
יש שני איסורים בחמץ במהלך חג הפסח. הראשון הוא איסור אכילת חמץ, דבר שנאסר גם בכמות המזערית ביותר. זו הסיבה שאנו מכשירים את הכלים השונים לפסח, מחשש שיש בהם טעם של חמץ. השני הוא איסור "בל ייראה ובל יימצא", כלומר: אסור שיימצא כל חמץ ברשותו של אדם בחג הפסח. זו הסיבה שאנו מנקים את הבית היטב ומוכרים את החמץ, כדי להוציא כל חמץ אפשרי מרשותנו. איסור זה אינו חל על פירורי חמץ, אלא על חתיכות שגודלן כזית ומעלה, כלומר: בנפח משוער של קופסת גפרורים רגילה.
מסיבה זו, כל שצריך לבדוק ולנקות לפסח הוא חתיכות חמץ גדולות. אין צורך להילחם נגד פירורים קטנים שאין סיכוי שמישהו יאכל אותם, כגון פירורי לחם קטנים התקועים בשטיח או פירורי ביסלי שבין המושבים ברכב, ואפילו אם לא נפסלו לאכילת כלב. רק במקומות הבאים במגע עם אוכל (בעיקר במטבח) יש לנקות כל פירור של חמץ מכיוון שכאמור, חמץ אסור באכילה אפילו בכמות הקטנה ביותר. יש צורך להחמיר בכל פירור בשולחנות, בכיסאות אוכל לילדים ובכל מקום שעשוי לבוא במגע עם אוכל במהלך חג הפסח.
התנהלות עצבנית בניקיון היסטרי של הבית, צעקות וכעס על הילדים המפזרים חמץ במקומות שכבר נוקו לפסח, המתח הגואה בין בני הזוג על רקע עזרה בלתי מספקת בהכנת הבית, הלחץ הבלתי פוסק והתשישות המוחלטת שאיתה מגיעים לליל הסדר, כל אלו הם ההפך הגמור ממה שאליו התכוון המשורר. ליל הסדר הוא לילה מיוחד של חוויה משפחתית יוצאת דופן. זוהי הזדמנות מיוחדת ליצור חיבור בין הדורות, לטפח שיח ותקשורת בין הורים וילדים ולחזק את התא המשפחתי. סיפור ההגדה צריך להיות סיפור חי, זורם ונושם ולא "הרצה" של ההגדה במהירות כקריאת טקסט גרידא. יש בהגדה דידקטיקה רבה לצורך חוויית תהליך פנימי, נפשי, רוחני, משפחתי וחברתי. איך אפשר לחוות כל זאת אחרי שבועות של טרור ניקיון בבית ותשישות גופנית ונפשית? אולי ניקינו כל חמץ ופירור אבק, אבל החמצנו את ההזדמנות של השנה לחוויה רוחנית־משפחתית.
את הזמן המתפנה מניקוי מיותר יש לנצל לצורך לימוד והכנה רוחנית לפסח, ולעסוק בעיקר בניקוי ובבדיקה פנימית של הלב והלשון כפי שמופיע בספר התודעה: "אז והגדת לבנך - ובנך שומע, והללת את שם ה' אלקיך - ומלאכי מעלה וכל דרי מטה יטו אוזן לשירתך, שירת אמת היוצאת מלב אמת ובלשון נקייה; וכל המרבה לספר, באותה שעה - הרי זה משובח".
הכותב הוא רב קהילת "אהל ארי" ברעננה וחבר ארגון רבני בית הללטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו