הראו לעמותות, לכסף שמעבר לים ולתקשורת – מהו ניצחון. נצחון הימין הוא היסטורי בדרמטיות של הימים האחרונים, הוא הסטורי בגלל שזה מקרב את נתניהו להיות רה"מ עם ותק אפילו ארוך יותר מבן גוריון. אי אפשר גם לנתק בין רמת הרפש וכמות ההתקפות, ורמת הסחף לכיוון נתניהו בסוף התהליך. בסופו של דבר ובמהלך פוליטי שנתניהו הוביל, ומצביעי הימין הבינו שהיה מבול של מנדטים שהביא את הליכוד לשלטון חזק.
הכתבה הכי נקראת היום באתר: מזעזע - ככה נראה עובר שאמו מעשנת
סגנון ההתנהלות של איומים והפחדה דו-צדדי הביא הרבה מאד חילוקי דעות ושדים לקדמת הבמה. הם היו מתחת לפני השטח כל הזמן, אבל ממערכת בחירות מנומנמת הפכה לאחד היצריים בשנים האחרונות. תגובת חלק המפסידים מעלים חלחלה. אין מקום במדינה דמוקרטית לדה-לגיטימציה וברור שקשה לטעון לנאורות כאשר מקללים ומגדפים את המנצחים באופן דמוקרטי.
אי אפשר לבנות מדינה על שמחה לאיד
אבל יש אחריות לא פחות גדולה על המנצחים. הרי אין שמחה כשמחה לאיד, אבל אי אפשר לבנות מדינה על בסיס זה. האינסטינקט הראשון הוא להוביל מהלך כדי לוודא שאותם גורמים עיונים או מבחינתם אפילו אנטי-ציוניים יכולים להמשיך בחתירה תחת שלטונו. חקיקה שמזמן רצו לממש: עוקף בג"ץ, הגבלת כסף זר לעמותות, וחוק לאום משופר. זו היא מבחינתם ציונות.
על כולנו לזכור שסך הכל ניצחו במערכת הבחירות. כמובן יש לליכוד מנדט להנהיג, אבל יהיה חכם לראות איך אפשר להנהיג את המדינה ולא להעמיק את הקרעים שהתגלו. אמנם יש חלקים בשמאל הקיצוני שאינם מוכנים לקבל כלגטימי שלטון ימין, או מבחינתם ימין קיצוני.
אבל חייבים ליצור כאן שיח אחר. שיח שיצליח להוריד מתחים בחברה הישראלית ולא מוסיף. חייבים להבדיל בין בטחון עצמי לבין שכרון כוח. על ראש הממשלה לזכור שקדנציה רביעית ושלישית ברצף עשוי להיות מסוכן. אזי אין לנו צורך בכלים של חקיקה לשמור על המדינה.
רוב אזרחי המדינה עייפים מקמפיינים שליליים
האם יהיה אסון ליצור קונסנזוס עם השמאל הציוני לגבי לפחות חלק מהחקיקה בנושאים הללו? נוני ושוקן אינם מייצגים חלקים נרחבים של מצביעי השמאל והמרכז. הדרך להוציא את יכולתם ליצור כח יתר זה ליצור מקומות של שותפות עם גורמים ממלכתיים בכל הקשת הפוליטית.
מצביעי שמאל וימין גילו שכמעט ולא הכירו אנשים בסביבתם שהצביעו הפוך מהם, גם "בפיידים" ברשתות החברתיות היו מאד הומוגנים. חוסר חשיפה הדדית ללא ספק הוא אחד הגורמים שמעלים את רף החרדה, הן מימין והן משמאל. רוב אזרחי המדינה עייפים מקמפיינים שליליים. הנצחון של הימין גם הוכיח ששום קמפיין מתוזמן לא יכול להטות את הכף, ואף מוכיח ההיפך.
במקום ליצור חקיקה חד צדדית הנוגעת למערכת המשפט והחוקה (שלא קיימת) בוא נבנה דיאלוג. אין שום סיבה להתפשר על עקרונתינו הציוניים, אבל המסורת שלנו כוללת גם סובלנות. אני פונה לרה"מ ליצור מנהיגות שמשלבת את מירב הכוחות בנושאי הליבה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית ולהוכיח שלשמאל הרדיקלי אין שום יתרון. אין צורך "בתחרות" בנושא, והרבה יותר חשוב ליצור מכנה משותף. כמובן שיש חילוקי דעות, אפילו קשים.
אין מנוס אלא ללמוד ליצור שיח מתוך אי הסכמה ולראש הממשלה בעקבות הניצחון ההיסטורי גם נוצר הדמנות הסטורית שבהחלט בא בנקודת זמן קריטית. אין לנו פריבילגיה לא להתמודד עם העניין, וההיסטוריה תשפוט את המפסידים ובעיקר את המנצחים בצורת הטיפול בשסעים אלו.
דניאל גולדמן. יו"ר אירגון גשר, הפועל למען קידום הערבות ההדדית בין חלקי העם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו