וקסמן, אין לך מה להתנצל אנחנו לא באמת כועסים.
אנחנו צוחקים. ומבינים שאנחנו בתהליך שייקח קצת זמן. והאמת? באיזשהו מקום צדקת. אנחנו באמת יוצאים מהחורים...
אנחנו יוצאים מהחורים ומבינים שמשהו השתנה. שיש רבים כמונו. הם רק פחדו להרים את הראש. ניסו להסית אותם ולדכא אותם אבל הם הביאו 30 מנדטים. ולא בהפחדת "ערבים". הם יצאו מהחורים, בחנו מה כל צד הביא להם לתפקיד ראש הממשלה – והצביעו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
והיום הם באמת יוצאים מהחורים. פתאום רואים אותם יושבים באולפני הטלוויזיה. עונים באקדמיה. במשרדי הפרסום. היי אפילו יש עיתון שלא מוציא אותם מדעתם וגורם להם לשנוא את כל מה שקורה כאן.
אנחנו יוצאים מהחורים. כבר שנתיים בערך. בעיקר ברשתות החברתיות.
יוצאים וקולטים שאתרי האינטרנט והפרשנים עבדו עלינו. שיפצו עובדות, קידמו פרשות מגוחכות, הסתירו נושאים חשובים, השניאו עלינו מתנחלים, הסתירו חודשים מהומות בירושלים והסיתו נגד נאום ראש ממשלה בקונגרס בנושא הגרעין. רק היום כשנושא הגרעין יצא מהעניין הפוליטי שלו אנחנו מבינים את מימדי הקמפיין שהייתם בו.
אז נכון שחלק מיוצאי החורים הם אלימים ומזעזעים - אבל הרבה אחרים אינטיליגנטים, רהוטים ויכולים לעשות מנאורים כמו ווקסמן צחוק בכל מה שקשור לפוליטיקה, ביטחון כלכלה וכו'.
עיתונאים ופרשנים ימנים צריכים לצאת מהחורים, להגיד את דעתם ולהיות מוזמנים לשבת במשדרי האקטואליה.
אם כבר מישהו צריך להיכנס לחור זה את והחברים שלך. לשאול את עצמך איך שחקנית מוכשרת ואינטילגנטית היא בעצם אדם מלא בסטראוטיפים. ובעדתיות.
אין שום חשבון נפש
הכתבה המצחיקה שהשתתפת בה חשובה אבל לא מפתיעה. קושמרו לא צריך לצאת למסע בארץ ולראיין אנשי תרבות תל אביבים כדי עאלק לעשות חשבון נפש ולבדוק מה קרה לנו. הוא מגיע מהתקשורת שדאגה לייצר את המצב הזה בעם. שזילזלה בו והשמיעה לו צד אחד עשרות שנים ושהתגייסה לקמפיין בחירות שלם. אנחנו לא צריכים כתבות כאלו - כל כך הגזמתם עם העיוות התקשורתי שהציבור עלה על זה לבד.
ואגב, אין שום חשבון נפש ושום הודאה בהיסחפות. יש הכחשה או המשך של העיוות. חצי תל אביב תגיד לכם שהתקשורת לא שמאלנית בכלל. שיש מלא ימנים בתקשורת. הם מביאים כדוגמא יחידה את חנוך דאום - הוא באמת ימני ובאמת משעשע, היחיד שהסכמתם שייצא מהחור וישעשע אתכם בערוצי הטלוויזיה בכמה חודשים האחרונים. איפה היה ימני בטלוויזיה 40 שנה? לא שאלתם את עצמיכם. זה לא הטריד אתכם. העדפתם אותנו עמוק בתוך החורים. בלי יכולת להעביר ביקורת.
נכון זה מתפוגג לאט לאט, אפילו פרשן פוליטי ימני כמו עמית סגל מרגיש קצת בסדר לצאת מהחור ולהגיד משהו, בטוויטר. בפרטי. בשקט. ואני בטוח שהוא עדיין פוחד על כל אמירה ימנית שלו כי זה עניין של תהליך.
לסיום, אני חושב שמה שאמרת חשוב ומבורך - כי הוא אמיתי וצריך להיאמר. המדינה הזו צריכה לעבור טלטלה. אפילו להיות מפולגת קצת לתקופה קצרה - כדי להתקרב חזרה ולמצוא את האמצע. יאללה נכנסתי חזרה!
