"התנהלותו של נתניהו מזכירה את ארדואן", כך אמר השבוע ח''כ בוז'י הרצוג. "נתניהו משתלט על התקשורת", המשיכה אחריו ח''כ לבני. השתלטות, דיקטטורה, ארדואן, אלו רק חלק מהמונחים שהופיעו השבוע בתקשורת, לאחר סבב המינויים החדש של רה''מ במשרד החוץ ובמשרד התקשורת. החשש וההיסטריה מוחשיים – האם ייתכן שהימין באמת מתכוון לשלוט?
"גבירותי ורבותי, מהפך", אמר חיים יבין בערוץ 1 בשנת 77, אבל המונח מהפך איננו מדויק. אמנם, מבחינה פוליטית, ניצח לראשונה מחנה הימין בראשותו של מנחם בגין את מחנה השמאל, אך הדבר לא תורגם לשינויים ברמה הפקידותית, הניהולית ובמערכת המשפט. למרות שבגין הצליח לראשונה להחזיר את תחושת הגאווה לציבור המזרחי, תקף את הכור בעיראק ולא היסס להעביר את החוק לסיפוח רמת הגולן, נדמה כי הוחמצה הזדמנות לשינוי אמתי.
כך יוצא מחד שבארבעים השנים האחרונות היו יותר ממשלות ימין מממשלות שמאל, בייחוד מאז הסכמי אוסלו, אך הציבור לא מרגיש את זה בשטח. רה''מ נתניהו עצמו נאלץ לצרף גורמי שמאל לקואליציה בכדי שזו לא תהא צרה ואף משום שמפלגת הליכוד לא הצליחה להגיע להישג אלקטורלי שיספיק בכדי להעביר חקיקה שמרנית, לאומית וליברלית.
מספר שינויים דחופים נחוצים בישראל: ראשית, מפת התקשורת חייבת להשתנות. עד כה הרימו הגורמים המקצועיים והפוליטיים קשיים רבים בפני ערוצי טלוויזיה שסומנו כימניים, בין אם זה במכשולים שהושמו בפני ערוץ 20 או בניסיון (הכושל) לסגור את ישראל היום וההצלחה בסגירת ערוץ 7. שנית, נחוץ שינוי מיידי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, כאשר כיום נהנים השופטים מרוב (3 שופטים יחד עם שני נציגי לשכת עורכי הדין), ובעצם ממנים את עצמם. הדבר השלישי ההכרחי הוא שינוי הנרטיב ההסברתי של ישראל אשר ידרוש הכוונה מחדש במשרד החוץ.
ההיסטריה שמגיעה מכיוונם של הרצוג ולבני מצביעה על חוסר הבנה מהותי בשאלת מהי הדמוקרטיה. כשם שניתן למנות מנכ''ל כמו אלון ליאל למשרד החוץ, אדם שדעותיו היו נטועות עמוק בשמאל כבר בשנות ה-90, כך ניתן למנות היום מנכ''ל שמרני לאומי כמו דורי גולד. כשם שניתן להעביר חוקי יסוד ולהשתמש בהם לשם פסילת חוקים והערמת מכשולים משפטיים בפני ניהולה של מדינת ישראל, כך ניתן לשנות את הרכב הועדה, כך שתייצג את רצון הציבור.
העניין הוא, שרבים במחנה השמאל התרגלו לכך שהימין מנצח בבחירות ואילו השמאל משמר את מעוזי השלטון. כפי שראינו בממשלת בגין הצרה, שהצליחה להעביר את הסיפוח ההיסטורי של רמת הגולן, הרי גם לממשלה זו יש סיכוי אמתי להביא לידי ביטוי את הכרעת הבוחר. בפעם הזאת, המפלגה שמתפקדת על תקן 'שחקנית החוץ' היא מפלגת כולנו של משה כחלון, אשר נמנה על המחנה הלאומי. כך נוצרה ממשלה בעלת 61 חברי כנסת שנמנים על המחנה הלאומי, ועוד 6 חברי כנסת באופוזיציה שמזוהים גם הם עם מחנה זה. הצעדים שבוצעו השבוע בהחלט מסמנים את ראשיתו של השינוי. 38 שנים לאחר התחלתו, יש סיכוי שנחזה בהשלמת המהפך.
הכותב הוא סמנכ''ל המרכז לקידום יחסי ישראל אירופה, חוקר יחסים בינלאומיים ואנטישמיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו