בעונה הקודמת שבה שיחק ליונל מסי בגמר האלופות, כשברצלונה ניצחה בפעם השנייה את מנצ'סטר יונייטד, הוא כבש 60 שערי מועדון. רק שער אחד היה בנגיחה ורק השער האחרון, בגמר בוומבלי, היה שער שדה ממרחק גדול מהקשת בקצה הרחבה. כל השערים הגיעו מתנועה של מסי, שהחלה בתוך המלבן הדמיוני שהוא המשכה של הרחבה עד אזור עיגול האמצע. הוא לא כבש שער מהסוג שכבש בשבת בגמר גביע המלך, בתנועה אגפית שהיינו מזהים הרבה יותר עם תיירי הנרי הישן.
מסי של 2011 היה מוציא לפועל מושלם של שיטה מאוד מדויקת. כך, למשל, נתוני הקילומטראז' של ברצלונה הראו באופן ברור שהוא רץ 20 אחוזים פחות מחבריו, ו"מפות החום" הראו שהוא כמעט לא יוצא מהמלבן האפקטיבי. כל שינוי, למשל הבאת חלוץ שישחק לפניו כגון זלטן איברהימוביץ' או משחק בנבחרת ארגנטינה, גרם לירידה די משמעותית ביכולת של השחקן הטוב בעולם.
ב־2015 יש למסי 60 שערי מועדון, שישה מהם בנגיחות. גם את פריצת הרוחב מהאגף ביצע כמה פעמים. השטח שבו הוא פועל גדול יותר והחשוב ביותר: חלוצי על פורחים לצידו. אם בעבר היה דיון לגבי ההיררכיה צ'אבי־אינייסטה - גווארדיולה - שיטה - מסי, השנה קיבלנו תשובה מהדהדת.
גווארדיולה קצת מתקשה לעדכן את עצמו בבוואריה. צ'אבי ואפילו אינייסטה בדמדומי הקריירה, וגם הנבחרת הספרדית קצת אחרי שיאה. מסי הוא מי שהמציא את עצמו מחדש - פחות ממושמע ושכונתי במובן הנפלא של המילה וחסין יותר לשינויים הטקטיים היותר גדולים שרואים ממשחק למשחק. האמת - מרגש יותר.
אולי זה סימן באמת לירידת קרנה של הטקטיקה. אחרי עידן גווארדיולה־מוריניו־פרגוסון, במפעל הזה נפגשים מחר בגמר שני מאמני עונה ראשונה, שאיש לא הבחין בנחיצותם במועדונים הגדולים לפני 12 חודשים. לקח לקבוצות שתמיד מחפשות שם גדול.
יובנטוס, עם שער ושליש למשחק ועם אפס שערים במחצית ממשחקי החוץ שלה העונה באירופה, בוודאי אנדרדוג. ואם היא מחפשת רמזים לחולשות בברצלונה זה קצת קשה. ברצלונה ניצחה 5 מ־6 מול אלופות גרמניה, צרפת ואנגליה, וההפסד היחיד שלה היה בגארבג' טיים.
אבל בדקה ה־76 של משחק חצי הגמר הראשון מול באיירן התוצאה היתה עדיין 0:0 ולמסי לא היתה בעיטה מתוך הרחבה. מה עשתה באיירן? צעד שנראה התאבדותי של רק שלושה שחקנים מאחור, ולמעשה קישור של שישה שחקנים.
עם הרביעייה הנוצצת מרקיזיו, פוגבה, וידאל ופירלו ליובנטוס יש אולי אפשרות ליצור יתרון בקישור, אפילו ללא הקצאת כוחות מוגזמים. יובנטוס המחישה העונה שהיא יודעת להחזיק בכדור וגם לוותר עליו כשצריך. הפעם צריך להחזיק בו. אחד הדברים המעניינים שעשה אלגרי העונה הוא להציב את פירלו המבוגר דווקא מאחורי שלושת חבריו. המאסטרו כבר כמעט לא מבשל (חמישה אסיסטים וכולם בליגה), אלא מוקצה לחלוטין להחזקת הכדור.
עם ה־3-3-4, לברצלונה צפוי ממילא קרב מאסף בקישור, אבל מאץ' אפ אפשרי מאוד משמעותי עשוי להיות בין אנדראה פירלו ללואיס סוארס.
