החלטתו של בית המשפט העליון בארצות הברית, לבטל את החוק המאפשר לאזרחים אמריקנים שנולדו בירושלים, לרשום את מקום לידתם בישראל בדרכון האמריקני שברשותם, מהווה צעד משלים ותואם למדיניות העוינת והמתמשכת של ממשל אובאמה בכל הקשור ללגיטימיות ההיסטורית והמשפטית של מדינת ישראל.
נכון הוא שמדובר בהחלטה של בית המשפט ולא של הנשיא, ונכון הוא שהמדיניות האמריקנית ארוכת השנים בכל הקשור לירושלים היא לא להכיר בריבונותה של ישראל בעיר (גם לפני כניסת אובאמה לתפקידו כנשיא), אולם בחינה מדוקדקת יותר של הנושא, מאפשרת להבחין כי גם כאן נראית טביעת ידו של הנשיא אובאמה, שלא לטובת ישראל.
במשך שנים ארוכות ניסה הקונגרס האמריקני לשנות את המדיניות האמריקנית ולהכיר בירושלים כבירת ישראל. בשנת 2002 הסכים הנשיא הקודם, ג'ורג' בוש, לחתום על חוק מטעם הקונגרס, שקבע בין היתר כי על מחלקת המדינה לאפשר את רישום ירושלים כחלק ממדינת ישראל בדרכון של אזרחי ארצות הברית שנולדו בישראל, אך הוא הסתייג מסעיף ירושלים בטענה ל"התערבות בסמכות החוקתית של הנשיא לנהל מדיניות חוץ".
הנשיא אובאמה, לעומת זאת, הסתייג גם כן מהסעיף, אך בטענה שמדובר בסעיף פוליטי וכי "הסטטוס של ירושלים חייב להיפתר במשא ומתן בין הערבים וישראל". במילים אחרות, בעוד בוש חתם על החוק אך הסתייג ממה שהוא הגדיר כפגיעה חוקתית בסמכויות תפקידו - התנגדות פרוצדורלית לגיטימית (שאולי בכלל נעשתה מלחץ ערבי שחייב את בוש לפעול בעמימות. לחתום מצד אחד ולהסתייג מצד שני) - פעל הנשיא אובאמה במדיניות פוליטית מכוונת, אשר לא השאירה שום מקום לספק באשר לאג'נדה שהוא מנסה לקדם.
אל מאמצי הנשיא אובאמה חברו גם ארגוני שמאל מתוך ישראל, כמו "שלום עכשיו". בעוד שורה של ארגונים יהודיים – ביניהם: הליגה נגד השמצה, נשות הדסה, ארגוני רבנים אורתודוקסיים ורפורמיים וכן הארגון הציוני באמריקה - הצטרפו בשנת 2011 לעתירה בבית המשפט העליון האמריקני בבקשה להתיר את הוספת השם "ישראל" לדרכון (בטענה כי הקונגרס הוא זה שאחראי על הנפקת ויזות ודרכונים). ארגון "שלום עכשיו" האמריקני, מנגד, הצטרף לעתירה כמתנגד, בתואנה ש"ירושלים היא בירת שתי המדינות".
כשארגוני שמאל בישראל חוברים למאמצים המנוגדים לאינטרס הישראלי הקונצנזואלי בדבר אחדותה של ירושלים וריבונותה של מדינת ישראל על עיר הבירה שלה, לא ייפלא כי ירושלים עדיין נותרת סלע מחלוקת בפני הקהילה הבינלאומית ואפילו בפני ידידתה הטובה ביותר של מדינת ישראל.
המאמצים העוינים לקעקע את הלגיטימיות של מדינת ישראל ובירתה, אם מבית ואם מחוץ, אין בהם כדי לשנות את ההיסטוריה ואת המציאות הנוכחית, לפיהן ירושלים הייתה ותמשיך להיות בירתו של העם היהודי כולו ולא רק של מדינת ישראל המודרנית. עלינו לעמוד כחומה בצורה וכסלע יצוק אל מול כל הניסיונות לבצע דה-לגיטימציה נגד עם ישראל ובירתו ההיסטורית, שכן ירושלים היא ציון וציון היא ירושלים.
