התכנון - כ-9,000 דונם נוספים לבירה: מוקדם יותר היום (חמישי) שיגר סגן ראש העיר ירושלים, אריה קינג, מכתב למספר שרי ממשלה בו ביקש מהם לקדם חוק שיעביר אלפי דונמים משטחי עוטף ירושלים לשטחה המוניציפלי של הבירה. זאת, במטרה ״לבסס את הרוב היהודי בירושלים״ ועל מנת להביא ל״חיזוקה כבירת ישראל המאוחדת לעולם ועד״, לשון המכתב.
על פי התכנית המוצעת שנשלחה, בין היתר, לשרי הפנים, הביטחון וירושלים ומסורת ישראל, הבירה תקלוט לשטחה המוניציפלי שני שטחים עיקריים - כ-7,300 דונם ממועצת גבעת זאב (ובכלל זה שטח הגן הלאומי ״שמואל הנביא״); וכ-1,600 דונם מהמועצה האזורית בנימין, שבתוכם אזור המחצבה הנטושה שמצפון לשכונת נווה יעקב ואזור יער קק״ל שבין שכונת נווה יעקב לישוב גבע בנימין. מדובר בכמעט 9,000 דונם שמבקש קינג להעביר לתחומי העיר אחרי שיוקם, באופן ייעודי, ״צוות חשיבה בין-משרדי שיקדם את ההעברה״.
סגן ראש העיר הוסיף לתאר את המורכבות כפי שרואים אותה בספרא: ״ירושלים היא מושא למגורים אפשריים לציבור הולך וגדל. יחד עם זאת, לנוכח העובדה שעתודות הקרקע הולכות ופוחתות משנה לשנה, הרי שחובתנו כקברניטי העיר והמדינה בעת הזו לחשוב על הדורות הבאים שיחפצו להתגורר בירושלים״.
״אין זה סוד שמלבד התפשטות מערבה של בירת ישראל אין עתודות קרקע לבינוי נוספות, מכאן שעלינו לקדם את הרחבת גבולות ירושלים לאזורים שיכולים להוות עתודות קרקע לדורות הבאים״. בהמשך, ציין שהחזון הוא שהשטחים הללו יהיו מוכנים לבנייה כבר בשנת 2040.
המכתב מגיע על רקע נתונים דמוגרפיים שמגיעים ליושבים בבניין העירייה ומעסיקים אותם לא מעט. נכון לתחילת שנת 2024, בבירה חיים יותר ממיליון תושבים; כ־60% מהם יהודים, וכ־39% ערבים (השאר מיעוטים במספרים זניחים). מדובר במגמה עקבית של שנים, בה אחוז היהודים בעיר יורד.
למעשה, זו כלל לא הפעם הראשונה שהנושא מעסיק את העומדים בראש העיר; כבר במלחמת ששת הימים עלתה השאלה סביב עתידה הדמוגרפי של ירושלים ומה ניתן לעשות על מנת להגדיל את מספר היהודים בה כדי לבססה כעיר יהודית. בהמשך הדרך גם אהוד אולמרט כראש עיר עסק בסוגיה בקדחתנות, אחרי שהקים צוות ייעודי שמטרתו להבין מה התמורות שתעבור ירושלים עד שנת 2020, וכיצד ניתן יהיה לשנות אותן בהתאם ליעדים הרצויים.
ההגירה הפנימית מירושלים
במקביל לאחוז הפריון שמשפיע על הרכב האוכלוסייה בעיר, בעירייה מבינים כי ישנו משתנה אחד, מהותי יותר, שרק הולך וגובר - ההגירה הפנימית מירושלים עצמה לערים אחרות. גם בספרא קוראים את הנתונים, ורואים כי בזמן שהמגזר היהודי מצטיין בהגירה מתוך ירושלים החוצה, במגזר הערבי התופעה הזו כמעט ולא קיימת.
רק לפני שבועיים הסביר ל״ישראל היום״ יאיר אסף-שפירא, חוקר בכיר וראש צוות מידע ונתונים במכון ירושלים למחקרי מדיניות, על החשיבות של הדבר: ״תחשוב על העיר כעל סיר שהוא קטן מדי ביחס למה שהוא מסוגל להכיל״, אמר. ״לכן, עודפים ׳נשפכים׳ ממנו החוצה בצורת הגירה שלילית״. מדובר במשתנה חשוב הרבה יותר שמצליח לגמד את פרמטר הריבוי הטבעי, שנכון לתחילת שנת 2024 עומד בירושלים על 4.3% בקרב נשים יהודיות לעומת 2.81% בקרב נשים ערביות בה.
נכון לכתיבת הכתבה, בלשכות השרים השונות קיבלו את המכתב, ואלה עתידים להעביר תגובתם לקינג בהמשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו