דו"ח מקינזי, שדן בגורמים להצלחת מערכות החינוך הטובות בעולם, קובע: ״מבינים בהן שהדרך היחידה לשפר תוצאות היא לשפר את ההוראה. למידה מתרחשת בחיבור בין תלמידים למורים, ועל כן שיפור הלמידה פירושו שיפור איכות החיבור״. משפט המפתח הזכור והמצוטט מהדו"ח הוא ״איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה".
עוד מציין הדו"ח ש"אם שני תלמידים ממוצעים בני 8 ילמדו עם מורים שונים - האחד מעולה והאחר גרוע - הם יפתחו בתוך שלוש שנים פער של יותר מ־50 אחוזונים ביניהם. לשם השוואה, הקטנת מספר התלמידים בכיתה מ־23 ל־15 משפרת את ביצועיו של תלמיד ממוצע בשמונה אחוזונים לכל היותר" (מקנזי, 2007).
מקנזי לא נתנו כאן דעתם על כיתות של 40 תלמידים, וללא ספק מדובר במשתנה רב משקל. אבל השאלה הנשאלת היא האם מתוך כלל המרכיבים הבונים את חוויית המשתמש של הילדים שלנו בבית הספר, מספר התלמידים בכיתה הוא הפרמטר המשמעותי והמכריע?
מה קורה בבית הספר כמקום, כבית לתלמידים ולמורים? מהו המשקל הסגולי של בתי ספר שבהם יש שש או 12 כיתות בשכבה, שבכל אחת מהן רק 32 תלמידים, עבור מורים ותלמידים? מה קורה לילדים בגיל חטיבה או תיכון כשהם יוצאים להפסקה עם עוד 1,500 תלמידים? איך מרגיש ילד בגיל בית ספר יסודי בהפסקה עם עוד 800 ילדים? מתי בפעם האחרונה מישהו מאיתנו עמד 20 דקות בקהל בסדר גודל כזה, וחשב שהוא בשליטה? מי יכול להכיר או לראות את כולם? איך אפשר להגן עליהם שם? באיזה מצב צבירה הם חוזרים משם לכיתה?
בהתחשב במספר ההורים הפעילים של כל ילד, בית ספר כזה מחויב לתת מענה שוטף ויומיומי לאלפי אנשים, במציאות ישראלית הטרוגנית, רווית קונפליקטים, מול תלמידים בעלי רקעים, דרישות, יעדים וצרכים משתנים. על כל אלה מחויב בית הספר לשמר ולתחזק צוותי הוראה גדולים שמתבקשים לעמוד מול ולרשות כל הקהל הרב והחשוב הזה.
מדוע המשתנה הכמותי הבודד הפך לחזות הכל - כפי שמצטייר מ"מחאת הסרדינים" - במנותק ממשקל החוויה הבית-ספרית הכוללת? האם גודל הכיתה הוא היחידה המשמעותית להוראה איכותית? מה על גודל בית הספר או על היכולת שלו לתמוך בקהילת הלומדים, המורים וההורים באופן מכבד? בסוף היום רובנו, כנראה, נעדיף מורים אכפתיים ויצירתיים, המתוחזקים רגשית ומקצועית, עם קצת יותר ילדים בכיתה, על פני כל אופציה אחרת. השאלה הנשאלת היא האם המחאה החשובה הזו אינה ממסכת על הקושי האמיתי של מערכת החינוך בבתי הספר הגדולים לאתר, לאתגר ולשמר את כוחות ההוראה האיכותיים ביותר?
הכותבת היא מנכ"לית רשת החינוך אנקורי