הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן הוא הסכם רע לישראל. תחושות הכעס והתסכול בירושלים חייבות להתחלף בהקדם בחשיבה חדה, אמיצה ופורצת דרך. כזו שתדע למקסם עד תום את אפשרויות הפעולה מהמצב החדש והמאתגר שנכפה עלינו.
מעל לכל אסור לישראל הרשמית להיתפס כאחראית למיטוט ההסכם ועליה לזנוח את מאמציה לסכלו באמצעות הקונגרס האמריקאי. אפשרות בלימת ההסכם נמוכה ועלות ההצלחה תהיה גבוהה מדי. נדרשת אם כן תפנית אסטרטגית בירושלים. תחת התנהלות ישראלית נכונה עשויים הנשיא והבית הלבן להיות כ״חומר ביד היוצר״. ישראל תוכל לדרוש, ואף לקבל, סיוע ביטחוני נדיב ומגוון הרבה יותר מזה שסיפקה לה וואשינגטון בעבר. לצד טייסת F-35 שלישית וטייסות V-22 שכבר סוכם על מכירתן, תבקש ירושלים פצצות חודרות בונקרים שנמנעו ממנה בעבר ומערכות מתקדמות נוספות.
במקביל ל״מתן הזדמנות״ לשושבינות ההסכם ״לספק את הסחורה״ ולעקר את יכולתה הגרעינית הצבאית של איראן באמצעות מנגנוני הבקרה והפיקוח ששולבו בו, צריכה ירושלים לעמוד על המשמר תוך שהיא מפתחת אמצעים אפקטיביים שיופעלו במידה וטהראן תחליט לפרוץ אל הפצצה. במידה וההסכם ייכשל תאפשר אסטרטגיה ישראלית נכונה ואגרסיבית למוטט בסופו של דבר את מיזם הגרעין האיראני.
ראשית, בעקבות חתימת ההסכם נדחקה איראן מרחק של שנה מהרכבת הפצצה. טווח הזמן הזה ארוך דיו כדי לספק לירושלים מרחב תמרון גדול. כזה שיאפשר לה לתכנן ולבנות תוכנית צבאית-מדינית וכלכלית-טכנולוגית משולבת רחבה לפגיעה באיראן ולהוציאה אל הפועל במידת הצורך. תוכנית הסיכול תתבסס ברובה על פעולה צבאית ישראלית מקיפה עם פעילות משולבת מעולמות תוכן אחרים. פגיעה כלכלית מקיפה ומתוזמנת בהכנסות הנפט של איראן באמצעות מהלך סעודי כולל, שיתואם עם ירושלים ויוביל לקריסת מחירי הנפט מהמפרץ, היא אחת האפשרויות. אפשרות אחרת עשויה להיות הנחתת מכת סייבר אלימה על תשתיות חיוניות של תעשיית הגרעין האיראני.
שנית, ההסכם פותח לישראל אפשרויות רבות אל מול מדינות האזור שעד לא מכבר היו אויבות מושבעות וכיום, לאחר חתימת ההסכם, הופכות להיות בעלות ברית פוטנציאליות. ערב הסעודית ומדינות נוספות מאזור המפרץ חולקות כיום אינטרס משותף עם ירושלים. ניצול חתימת ההסכם ומינופו עשוי להוביל מדינות אלו ואחרות להעמיק את הקשרים הביטחוניים שכבר מתקיימים מזה זמן עם ירושלים בהחבא. רתימתן לאסטרטגיה הישראלית הכוללת תאפשר לירושלים להיעזר בהן כדי להוציא את תוכניותיה המבצעיות אל הפועל במידה ואיראן תקבל החלטה אסטרטגית לדהור אל הפצצה. חשוב לא פחות, העמקת הקשרים עם ירושלים תמנע מהן מלהצטרף לעגלה האיראנית הדוהרת.
שלישית, על ירושלים להקים מערך ניטור מדיני-צבאי שיפעל לתפוס את איראן בקלקלתה ובמקרי קיצון אף לדחוף אותה אליו. טהראן, שיכורה מהצלחתה בתמרון המעצמות עד לחתימת ההסכם, עשויה לפעול בארוגנטיות ובפזיזות מסוכנת בתקופה הקרובה. הכנה מתאימה תאפשר לירושלים לעוט על ההזדמנות לכשתיקרה לפניה. כך, הפרת הסכם הגרעין על-ידי טהראן, באמצעות גילוי מתקן גרעיני שיוסתר מהקהילה הבינלאומית או פעילות אחרת המנוגדת להסכם, עשויים לשמש ככלי לרתימת הקהילה הבינלאומית בראשות ארה״ב לפגוע באיראן.
מקבלי ההחלטות בישראל המתעוררים למציאות חדשה עשויים להסיק בטעות כי חשכת הענן הגרעיני ממזרח כבר מצוי מעלינו. ניתוח מושכל של המציאות החדשה שנכפתה עלינו יגלה כי חתימת ההסכם איננה סוף פסוק מבחינת אפשרויות הפעולה האסטרטגיות של ישראל וכי הן רבות ותכליתיות.
