בסינמטק תל אביב עומדת להתקיים הקרנה של מה שתואר כ"תיעוד רגעי לחימה ויומני וידאו של אזרחים עזתים, שאצר ארגון בצלם, צילומים המתעדים רגעי לחימה קשים דרך עיני תושבים ברצועה, יומני וידאו שצילמו צעירים וצעירות עזתים לאחר עופרת יצוקה וצוק איתן". מי שמוגדרים כ"פעילי ימין" פנו למשרד התרבות והספורט כדי שיפעל לביטול האירוע או להעברתו לאולם אחר, שאינו נתמך ציבורית.
אף שברור כי אין ביכולתה של שרת התרבות לבטל את האירוע או להעבירו לאולם אחר, מיהר מנהל הסינמטק, אלון גרבוז, להגיב מבלי להמתין להחלטתה של השרה שנמצאת בחופשה. בתגובתו התריס: "נוכל הסתדר גם בלי כסף, ותמיד אני אומר - 'המדינה לא תיתן? אז יש גם מדינות אחרות שייתנו'".
גרבוז יודע על מה הוא מדבר. די שיברר אצל מנהלי בצלם כמה מימון הם מקבלים ממה שגרבוז עצמו מכנה "מדינות אחרות".
רועי זעפרני, במאי סרטים ותיק, הוא יוצר הסרט "החולמים האחרים". הסרט מתעד את חייהם של ילדים בעלי מוגבלויות בישראל, ומי שצפו בו מגדירים אותו כסרט רגיש ונוגע ללב. כאשר הגיש זעפרני את הסרט לפסטיבל סרטים באוסלו, קיבל את התשובה הבאה:
"אני מצטערת, אך איננו יכולים להקרין את הסרט. אנו תומכים בחרם האקדמי והתרבותי על ישראל, ועל כן, אלא אם כן מדובר בסרטים על הכיבוש הלא חוקי או בכאלה שעוסקים בכיבוש ובמצור על עזה או באפליה של הפלשתינים, איננו יכולים להציג אותם... בבקשה עדכן אותנו אם יש לך סרט שעוסק ישירות בכיבוש, שהיית רוצה שנשקול להכניס לתחרות".
הראפר היהודי־אמריקני מתיסיהו הוזמן לפסטיבל רגאיי בספרד. זמן קצר לפני פתיחת הפסטיבל בוטלה הזמנתו, אלא אם כן יעביר מסר בכתב או בווידאו, שבו יצהיר על תמיכתו בהקמתה של מדינה פלשתינית. רק לאחר לחצים בוטל החרם נגד הופעתו.
הסוגיה של חובת המדינה לתמוך ביצירות שיוצאות נגד המדינה, להבדיל מביקורת על הממשלה, ראויה ללא ספק לדיון מעמיק. איני מבקש לדון כאן בשאלה זו. אני אף מוכן לקבל, לצורך הדיון, את הטענה בזכות חופש הביטוי, ואפילו את הטענה שחופש היצירה כולל בחובו גם את חובת המימון, וכי על המדינה לנהוג בשוויון ביוצרים שלהם השקפות עולם שונות.
אני מבקש אך להצביע על כך שמימון "שוויוני" מוליך לחוסר שוויון. כפי שהבהיר אלון גרבוז, יוצרים שמטרתם לפגוע במדינה - ואיני מכוון לסרט המדובר, שכן לא צפיתי בו - לא יתקשו להשיג מימון ממי שגרבוז מכנה "מדינות אחרות". יוצר שמבקש ליצור סרט א־פוליטי, כפי שלמד רועי זעפרני על בשרו, יתקשה לחדור אל השוק העולמי, גם אם יצירתו אינה תומכת בכיבוש ואף לא במדינת ישראל, רחמנא ליצלן. האם בשם הזכות לשוויון אין זה ראוי כי המדינה תתמוך דווקא ביוצרים מסוגו של זעפרני?
הכותב הוא דיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס וחבר הוועדה המדעית של הפורום הבינלאומי לדיני חינוך (GELF)טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו