פירון, גל ומעמד הכנסת

פרישתם של הרב שי פירון ושל שרון גל מהכנסת, יותר משהיא מלמדת על השניים, יש בה כדי להניד ראש בעצב על מעמדה של כנסת ישראל. מעבר לשאלות של אתיקה בסוגיית המעבר התזזיתי של אנשי ציבור ועיתונאים אל הפוליטיקה או אל עולם העסקים וחזרה, חשפה התפטרות זו מחדש את בעיית מקומה של הרשות המחוקקת שלנו בציבור וכבודה המתערער.

המסר שהעביר גל בהתפטרותו מעיד כי מלכתחילה לא היה ראוי להימנות עם מחוקקי העם. כאשר הוא מצהיר כי כבר אחרי ארבעה חודשים זיהה שמהאופוזיציה יכולת ההשפעה שלו דלה ("אפילו את חוק ההסתה לא הצלחתי להעביר"), קשה להאמין שיש מי שמאמין שהוא אכן חושב שתוכנית כלכלית בערוץ 20 היא אכן מקום רב השפעה - בלי לזלזל חלילה בערוץ חשוב זה. גל גילה לנו את שאנו יודעים מזמן: הוא רק חשף את תצורתם של לא מעטים מקרב חברי הכנסת הנוכחית כאוסף של אופורטוניסטים חסרי חוליות, הנעים למשבי רוח האינטרסים הנושבת מכיוונם של כוחות בעלי עוצמה והשפעה רבה יותר. וזה עצוב מאוד.

פירון הוא מזן אחר. כאשר ייסד עם יאיר לפיד את יש עתיד, נשמעה ההצהרה "באנו לשנות, באנו לשנים", שעתה התברר כי עירבונה מוגבל. פירון אומר בעצם לראש מפלגתו כי לא חלפו שנתיים וחצי, והנה הוא אינו מאמין ביש עתיד או בכך שלפיד יהיה אי פעם ראש ממשלה - אחרת קשה להסביר את קוצר הרוח שלו. כבר בגן הילדים מלמדת הגננת שלפעמים צריך לדחות סיפוקים מיידיים. מי אם לא פירון אמור לדעת כי הדרך אל היעד כרוכה בנשימה ארוכה, כי ארץ ישראל נקנית בייסורים (גם ייסורי אופוזיציה), כי עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה (ע"ע מנחם בגין) ועוד שלל סיסמאות כגון דא. אלא שפירון אינו מאמין בכנסת, ואיתו ציבור גדול ורחב המעמיד אותה במקום מאוד לא טוב בדירוג ההערכה הציבורית.

פירון היה שר חינוך והוביל אג'נדות מסוימות. עתה החליט לעמוד בראש מכללה ולהוביל שינויים במערכת החינוך. גם הוא משדר כי יכולת ההשפעה גדולה יותר מחוץ לבית המחוקקים, שאותו אמנם הגדיר בהודעת הפרישה שלו במילים "בית קדוש" אבל, כהודעתו, "הוא זקוק לתלמידים, לכיתה וללוח". שם, הוא סבור, יוכל להשפיע יותר. אלה "החיים האמיתיים" אמר פירון, ובמילים אחרות - החיים בכנסת הם חיים וירטואליים.

והוא בעצם צודק. הכנסת הפכה עם השנים למעין מחוקק וירטואלי, כאשר כל חוק שלה נתון לביטול גחמתי מיידי מצד כל שופט זוטר. גם כשחברי כנסת מעלים הצהרות חוק הזויות והופכים כלי קדוש זה של חקיקה לקרדום לחפור בו, הדבר נעשה לשם צבירת נקודות בקרב חברי מרכז או ציבור בוחרים פוטנציאלי או לשם מתן שירות לגוף זה או אחר. יעידו עדרי הלוביסטים העטים על ועדות הכנסת ומכתיבים לח"כים הצבעה בעד או נגד האינטרסים המובהקים של שולחיהם. 

בכנסת שבה אבד הכלח על הצבעה מצפונית וכאשר מפת האינטרסים היא ה־GPS של חבריה, אין להתפלא על המהלך שבו בחרו פירון וגל. להפך, קשה להבין את שאר 118 החברים שעדיין נשארים שם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו