מי באמת דואג לדו קיום בין יהודים לערבים?

בבחירות האחרונות לכנסת אחוזי ההצבעה הגבוהים עבור מפלגת הליכוד הגיעו בחלקם לעיתים ממקום לא צפוי. בכפר הבדואי ערב אל-נעים שבצפון הארץ מפלגת הליכוד קיבלה 76 אחוז מהקולות לעומת רק 15 אחוז לרשימה המשותפת. לישראלים רבים ההצבעה של העדה הבדואית למפלגות המחנה הלאומי נראות תמוהות, אך למעשה מדובר על שותפות אידיאולוגית ושותפות גורל ארוכת שנים. 

השותפות וההדדיות בין העדה הבדואית למפעל הציוני התחילה אי שם בשנות השלושים,  כאשר נוצרו והתחזקו היחסים בין מייסד ארגון "השומר" אלכסנדר זייד למשפחת כעביה והלוחמים הבדואים והיהודים שלחמו יחד בגדוד הסיור הבריטי ששמרו על גבול ארץ ישראל בגזרת סיני מפריצה נאצית דרך פלוגה בפלמ"ח שהקימו משפחת הייב מטובא. דוגמא נוספת לקשר הביטחוני ושותפות הגורל בין העדה הבדואית לבין הציונות היא הקשרים ההדוקים בין יגאל אלון לבדואים של הגליל שסייע בהקמת יחידת המיעוטים והגששים אשר כל בוקר וערב גבולות המדינה נפתחות ונסגרות על ידיהם ועד גדוד הסיור המדברי של צה"ל בימנו.

לא רק אחוות לוחמים

הקשר אינו רק קשר בטחוני-צבאי, אך בהרבה מעבר לכך. אי אפשר להתעלם מהעובדות שהמפלגות הישראליות הן אלו שעזרו לעדה הבדואית בצרכיה המיוחדים, כגון הכפר ערב אל-נעים שעד שנת 1999 היה כפר לא מוכר עד שהליכוד דאג שיהיה כפר מוכר ודאג לתשתיות ושירותים ממשלתיים ובעקבות כך תושבי הכפר לעולם לא ישכחו את זה וימשיכו להצביע מחל וגם אם היו 10 רשימות משותפות ו20 איימן עודה. 

עוד דוגמא שאי אפשר שלא לציין אותה והיא הקשר ההדוק בין ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל לבין העדה הבדואית שכן הוא כבן המדבר מאוד התחבר לעדה ולאנשיה, דאג שלא להחסיר חג או יום של העדה ומאידך, זכה להערכה רבה מצידם, במיוחד אצל הבדואים בדרום שכל פעם היה מתקבל אצלם כיד המלך.

כל אלו הן דוגמאות ליחסים בין העדה הבדואית ולבין המדינה, מוסדותיה והחברה הישראלית. הקשר הזה הולך ונהיה עמוק והדוק יותר, אל אף גורמים מסיתים בחברה הבדואית והערבית שקוראים להיתנתק מקשר זה. 

המפלגות הערביות מדברות דו קיום - אך בפועל מפלגות 

היום רק מפלגות ציוניות יכולות למלא את צרכי העדה הבדואית ולמלא את צרכיה המיוחדים. רק מפלגות ציוניות יכולות לדאוג לצעירים הבדואים משום שהטבות ותנאים לחיילים משוחררים, או של צעירים רוצים להשתלב בחברה, לא יקודמו לעולם על ידי מפלגות ערביות אנטי ציוניות שאולי קוראות לדו קיום ושילוב אך בפועל הן חותרות לקרע והרחקה, מה שמביא אותנו למצב שלנוער הערבי קשה מאוד להשתלב בחברה הישראלית הן פן העסקי והן בחברתי. אם איימן עודה וחבריו היו באמת דואגים לצעירים הבדואים והערבים כפי שהם טוענים, היינו רואים דו קיום ושילוב יותר הדוק בין אוכלוסיות החברה.

דוגמא לכך היא שהשבוע הוקמה השדולה לקידום ועידוד גיוס בני מיעוטים לצה"ל ולשירות האזרחי, דווקא על ידי תנועת "אם תרצו" ובראשות חבר כנסת מהליכוד (מיקי זוהר) וחברת כנסת מ"כולנו" (מירב בן ארי). מיותר לציין כמובן שחברי הכנסת הערבים מתנגדים נחרצות לגיוס מיעוטים לצה"ל ובכך מרחיקים עוד יותר את הקשר בין היהודים לערבים ומרחיקים עוד יותר את הדו קיום שבשמו הם פועלים כביכול. וכך, חברי הכנסת הערבים ממשיכים לפלג ולהזיק והמחנה הלאומי עושה, מקרב ומוביל מהלך היסטורי של קירוב בין מיעוטים לבין החברה הישראלית. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו