לא רק המסגד קדוש

ענישה לא מידתית כלפי מילואימניקים שסופגים בשקט את החלטות הדרגים השונים ואת אימת הקרב - עלולה לכרסם במוטיבציה להמשך ולחולל דמורליזציה

החייל ששר במסגד בג'נין, צילום: ללא קרדיט

לא הכורזים בשטח ולא המאזינים לחדשות בבית שיערו את תוצאות המעשה במסגד בג'נין: לאחר שפורסם כי בסוף השבוע שעבר שני חיילי מילואים השמיעו קריאות "שמע ישראל" במערכת הכריזה של המסגד המרכזי בג'נין ששימש בסיס טרור, צה"ל הודיע על הדחתם של הלוחמים משירות - החלטה שהתקבלה בזעם מצד חבריהם לגדוד שאיימו בעזיבת המילואים כאקט מחאתי. עדות לפולמוס שהחלטה זו עוררה ניתן למצוא בכך שאפילו יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת, יולי אדלשטיין, ראה לנכון להתערב בעניין ופנה לרמטכ"ל בבקשה לשקול מחדש את דרך הטיפול בנושא.

אמנם קריאות "שמע ישראל" במסגד הינן מעשה מיותר בעל פוטנציאל נפיץ, אולם ספק אם בצה"ל פעלו נכון בהקשר זה. נראה שתגובת הצבא נבעה מרצון לשדר הקפדה על קלה כחמורה והפגנת גישה של "למען יראו וייראו" בכל הקשור לשמירה על ערכי לחימה. על רקע הזעזוע העמוק מאירועי 7 באוקטובר, הזעם הציבורי שהגיע בעקבותיהם, המתח המבצעי הגבוה והתמשכות המלחמה - החשש בצה"ל מהתרופפות מוסר הלחימה אינו נטול אחיזה במציאות.

יחד עם נתוני ההתייצבות המרשימים למילואים מייד לאחר אירועי 7 באוקטובר ביקשו להתגייס לשירות מילואים גם 55 אלף חיילים שקיבלו פטור משירות. זו לא רק הגדלת ראש. חיילי המילואים מדחיקים לפי שעה את הביקורת שבה רבים אוחזים על התנהלות הדרג המדיני או על המוכנות והכשירות ליום שאחרי המלחמה

אלא שבמקרה הזה מדובר בטיפוס על העץ הלא נכון. מה שנתפס כענישה לא מופרזת בגין מעשה שאינו נחשב עבירה על דיני מלחמה, יחד עם סימני שאלה המתרבים בימים האחרונים לנוכח הנחיצות בהמשך התמרון הקרקעי בעזה, בייחוד לאחר התקרית הטראגית שבמהלכה נהרגו מאש צה"ל שלושה חטופים שנמלטו משבי חמאס, עשויים להביא לכרסום במוטיבציה לשירות מילואים, אשר ממילא עתיד להתפתח ככל שהמלחמה תתארך. מקרה זה משקף פעם נוספת את המורכבות בהתייחסות למערך המילואים, שמצוי במתח מתמיד בין הצבא לחברה, על אחת כמה וכמה במציאות של מלחמה ממושכת. שירות המילואים תובע הקרבה אישית רב־ממדית מהמשרתים – משפחתית, כלכלית, תעסוקתית, אקדמית, נפשית ופיזית. הביקורת ארוכת השנים על הזנחת מערך המילואים, יחד עם המאבקים לשיפור התגמול, הביאו לדעיכה תלולה בהתייצבות למילואים בשגרה בשנים האחרונות. מול זאת, באופן עקבי וכחלק מאפקט "ההתלכדות מסביב לדגל", נתוני ההתייצבות בחירום חוצים גם את רף ה־100%. כך, למשל, יחד עם נתוני ההתייצבות המרשימים למילואים מייד לאחר אירועי 7 באוקטובר ביקשו להתגייס לשירות מילואים גם 55 אלף חיילים שקיבלו פטור משירות. זו לא רק הגדלת ראש. חיילי המילואים מדחיקים לפי שעה את הביקורת שבה רבים אוחזים על התנהלות הדרג המדיני או על המוכנות והכשירות ליום שאחרי המלחמה.

אלא שלכל שבת יש מוצאי שבת: ביום שאחרי יצטרך הצבא לבסס שליטה ביטחונית ברצועת עזה בדרך שבה יחליט נתניהו, והמהלך ידרוש משאבי כוח אדם רבים, שהמערך הסדיר יתקשה לספק בלעדית. באשר לביקורת הצפויה - צריך לזכור את היום שלפני המלחמה, עת צה"ל נאלץ להתמודד עם מספר הולך וגדל של משרתי מילואים שהודיעו על השהיית שירותם עד לעצירת המהפכה המשפטית. לפיכך דרושה זהירות. ענישה לא מידתית עלולה לחולל דמורליזציה, וזה משהו שצה"ל לא יכול להרשות לעצמו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר