הוותיקן החליט, באופן היסטורי, להפסיק את הפעילות המיסיונרית כנגד היהדות. בלשון ההחלטה נאמר: "היהדות והנצרות כרוכות זו בזו, אלוהים אף פעם לא ביטל את בריתו עם העם היהודי... הכנסייה מחויבת בייצוג האמונה היהודית כאמונה המאמינה באל אחד, באור שונה מאשר אנשים המאמינים בדתות אחרות ובהשקפות עולם שונות". להחלטות אלו משמעות היסטורית, וסמלי מאוד שדברים אלו התרחשו דווקא בחנוכה.
תמונה של חנוכייה לצידו של עץ חג המולד מעוררת בנו תחושת אי נוחות גדולה ומסמלת יותר מכל את מגפת ההתבוללות. ברם, מתברר שלחגי האורות של היהדות והנצרות יש שורש אוניברסלי משותף המופיע בתלמוד: "לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר: אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים? עמד וישב שמונה ימים בתענית ובתפלה. כיוון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר: מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים". האדם הראשון ראה שהימים הולכים ומתקצרים. בסוף כסלו, בתקופה שבה מתחילים הימים להתארך, שמח האדם לראות שהאור חוזר לעולם ותיקן חג אורות של שמונה ימים.
ליהדות ולנצרות היסטוריה עקובה מדם. במשך כשני מילניומים מיליוני יהודים מתו על קידוש השם במסעות הצלב ובשואה, שזרעי האנטישמיות שהובילה אליה הונחו על ידי הכנסייה. אסור לשכוח את אשר עשתה לנו הנצרות בעבר, אבל איננו יכולים להתעלם מכך ששלב חדש בהיסטוריה של העולם מתחיל.
לפני כ־850 שנה כתב הרמב"ם על חזון ברית בין־דתית כדי לקרב את העולם לאמונה באל אחד: "וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו - אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר 'כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד'". בחזון של עולם מתוקן אמורות היהדות, הנצרות והאיסלאם לשלב ידיים כדי לעבוד יחדיו את האלוהים.
אנו שומעים בימים אלו את משק כנפי ההיסטוריה ורואים לנגד עינינו את חזון הנביאים מתממש. מעניין שדווקא בזמן שהנצרות מרככת את עמדותיה ומכירה באמת שיש בדתות אחרות, פלגים באיסלאם מקצינים ושוחטים את שאינו מאמין באמונתם. הגיע הזמן שמנהיגי היהדות, הנצרות והאיסלאם המתון ישלבו ידיים וילחמו יחדיו נגד האיסלאם הקיצוני, שמהווה את הסכנה הגדולה לאנושות.
כמו כן, יש בשורה חשובה שהדתות עשויות להביא יחדיו לעולם. החברה המערבית־פוסט־מודרנית מתפרקת מערכים ומאידיאלים, דבר שחוצה דתות וגבולות בעידן הגלובליזציה. שיתוף פעולה בין המנהיגים הרוחניים של הדתות יביא רוח חדשה לכל העולם, שתתבסס על אמונה באל אחד ועל עולם מוסר וערכים הנגזר מאמונה זו. עוד חזון למועד אך אי אפשר להתעלם מן העובדה שאנו חיים בתקופה מרתקת של ההיסטוריה.
הכותב הוא רב קהילת "אהל ארי" ברעננה וחבר רבני בית הלל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
