לאחר שהושרשה בתרבות האמריקנית, נטפליקס (Netflix) שיכפלה עצמה ל-130 מדינות חדשות (גם לישראל). בשבוע האחרון עוד ועוד ישראלים התחברו לשירותי הסטרימינג שלה.
הרחבת החברה היא חלק מתופעה גלובאלית ברוכה המכונה נטפליקסינג. כיאה לכל תופעה חדשה, עם הגעתה ארצה מיד נשמעו גם קולות אכזבה. המקטרגים באופן לא מפתיע הביעו אכזבתם על היעדר התרגום לעברית (לא כל כך מפתיע, שכן ישראל נחשבת לארץ צורכת כתוביות). אולם, דווקא בשל המחסור בתרגום, נטפליקס מהווה הזדמנות ליצור כלי א-פורמאלי ללימוד אנגלית.
מומחי שפות גילו שהקריאה מקבלת קדימות על ההקשבה. במקרה דנן, היעדר כתוביות עברית מאלצת צפייה בסרטים ובסדרות טלוויזיה באנגלית. מה שמייצר שמיעה אותנטית ושיפור המיומנות בשפה זרה. דהיינו, צפייה בתוכן במתכונתו הנוכחית דווקא עלולה לסייע לישראלי הממוצע בחיזוק האנגלית וביסוסה (שכן רוב התכנים במקור מארה"ב). על פניו ונוכח חסרונותיה הרבים, נדמה כי לתופעת הנטפליקסינג יש הצדקה חינוכית.
יבואו, הספקנים ויאמרו (בצדק) שהשיטה המוצעת אינה מתאימה לקהלים צעירים, שכן הרבה מהתוכן ממאגר החברה מיועד לצופים בגילאי נוער צפונה, מה שיוצר מגבלה. אם זאת – נכון גם לומר כי באופן שיטתי העולם עובר לשיטות לימוד חדשות, לכן אל נא לנו להישאר מאחור. מן הראוי שנתאים גם את תכנית הלימודים הפורמאלית לעולם המתחדש.
תהיה זאת טעות לטעון שלא נעשות פעולות בנדון. בצירוף מקרים כמעט מושלם – לפני מספר ימים התבשרנו על מיזם חדש של משרד החינוך בתחום לימוד אנגלית. בשונה מהעבר, כעת, מוצעים לסטודנטים מארזי תוכן דיגיטליים בהתאם לקורסי האנגלית הנדרשים במוסדות להשכלה גבוהה. השיטה תאפשר להם ללמוד אונליין הרצאות מצולמות ותרגולים ובכך לחסוך אלפי שקלים על קורסים באוניברסיטה.
מעבר להיותו מהלך אסטרטגי חשוב של משרד החינוך, נדמה שהמיזם שהצגתי קודם לכן מתכתב עם מה שתופעת הנטפליקסינג מייצגת ברמה הגלובאלית; מאגר דיגיטאלי מתרחב, גיבוי על ענן, חווית שימוש נוחה, התאמת תוכן אישי לכל גולש ונגישות לתוכן מכל מקום בארץ ובעולם. כך שלפני שמספידים את שירותי הסטרימינג, די מתבקש לתת הזדמנות אמיתית. ובכלל, אולי הגיע הזמן להסתכל על חצי הכוס המלא. וללמוד כחברה להפוך את החיסרון ליתרון.
הכותב הוא יועץ תקשורת, בוגר BA בתקשורת ולומד לתואר שני MA בתקשורת אסטרטגית ויחסי ציבור