1. המפגש בטדי סיפק חוויית כדורגל. בית"ר ירושלים הציגה את אחד המשחקים הטובים שלה העונה. עם דחיפה אדירה של הקהל, הקבוצה של סלובודן דראפיץ' עלתה במוטיבציית שיא, שיחקה בקצב נהדר וגילתה עליונות על מכבי ת"א רוב המשחק.
העבודה הנהדרת של שלישיית האמצע דויד קלטינס, קלאודימיר פריירה ודן אייבינדר היתה המפתח לשליטה הבית"רית. היא הצליחה להביך את מכבי עם כדורי עומק נהדרים לאגפים, שם יובל שפונגין ואלי דסה התקשו להתמודד עם עומר אצילי וניקיטה ראקוביצה.
הילד קלטינס, שערך את הבכורה בליגה במשחק הקודם מול מכבי, שהסתיים בניצחון גדול של הצהובים־שחורים,שוב היה נהדר במרכז והגדיל לעשות בשער הנפלא שקבע מהפך מרשים מאוד. עבור איתי שכטר זו היתה הופעה מעודדת מאוד, אולי הטובה ביותר מאז חזר לארץ. הוא נכנס טוב למשחק, הטריד את ההגנה והיה מעורב בשני השערים.
אחרי השער השני בית"ר הלכה קצת אחורה והתרכזה מוקדם מדי בשמירת היתרון. היא שמטה בסופו של דבר את הניצחון, אבל ההופעה שלה והתפאורה הזכירו ימים יפים ונשכחים בבירה.
2. עבור מכבי זה היה המשך ישיר למה שראינו במשחק הגביע, שבו כמעט הובכה על ידי השחקנים האלמונים של הפועל ראשל"צ. מכבי עלתה בהרכב הגנתי, חוסר התיאום בחלק האחורי היה בולט מאוד, היא איבדה הרבה כדורים ולא איימה על בוריס קליימן. מכבי עלתה ליתרון נגד כיוון המשחק אחרי עוד פעולה גדולה של ערן זהבי, אבל פרט לכך לא עשתה שום פעולה טובה. החלוץ החדש אורלנדו סה נחת ישר למיטת הטיפולים, עדן בן בסט נשאר בעל כורחו, כך שאין לה עדיין מה להציע בחלק הקדמי פרט לקפטן. טל בן חיים חזר להיות נוכח נפקד ודור מיכה נמצא מתחת לרמתו הרגילה.
לא מובן איך אחרי מחצית איומה של הצהובים, מאמנם פיטר בוס לא ערך שום שינוי. רק לאחר השער השני הגיע הטוויסט כששלומי אזולאי החליף את דור פרץ. עם שחקן נוסף שיודע להחזיק בכדור ולנוע לעומק, מכבי נראתה מעט טוב יותר והמשחק התאזן. פעולה טובה של המחליף הביאה לכדור החופשי שממנו הגיע השער השני של זהבי, שניצל עמידה לא טובה של קליימן.
משחק אחר משחק, עונה אחר עונה, מכבי היא זהבי. זה בטח לא מתאים לקבוצה כמו מכבי, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו