קונספציה חדשה ושמה מות סינוואר

מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, נבחר כמה שנים ברצף לרשימת 100 המשפיעים בעיתון כלכלי מרכזי בישראל. בשנה שעברה הוצב במקום הראשון משבר האקלים, ובעשירייה הפותחת נמצאו מנהיגים כגון ולדימיר פוטין ויאיר לפיד, לצד מנהיגות בפוטנציה כדוגמת אסתר חיות וגלי בהרב־מיארה.

הסברה היתה שאם ימלאו את דרישותיו של סינוואר להכניס כסף לרצועה ועשרות אלפי פועלים לישראל, השקט יישמר. מאז גוברות ההערכות שחלקם נכנסו לישראל כדי לאסוף מודיעין. בפועל, ישראל היא זו שנתנה לחמאס שקט. סינוואר, שדחק הצידה את יתר המשפיעים ברשימה, הוציא לפועל את הטבח ותפס את מרכז השיח הציבורי בישראל.

במידה מסוימת, דרך הפעולה של חמאס מזכירה את דרך הפעולה של קטאר, שסוד הצלחתה טמון בדו־פרצופיות שלה. כ־300 אלף אזרחי קטאר נהנים מרווחה כלכלית, בעוד כמליון וחצי עובדים זרים מוחזקים במדינה בתנאי עבדות ומוגבלים ביכולתם לצאת מגבולותיה. המשטר, שמממן את הטרור העולמי, מבוסס על חוקי השריעה, ללא חופש ביטוי או שוויון. אך באותה הנשימה קטאר מטיפה לדמוקרטיה במזרח התיכון דרך "אל־ג'זירה אינגליש" שבבעלותה, תורמת מיליארדים לאוניברסיטאות הנחשבות במערב ומממנת תוכניות רדיקליות על קולוניאליזם וזכויות אדם.

כך גם חמאס. כדי לצבור לגיטימציה בזירה הבינלאומית, הערבית והאסלאמית, ארגון הטרור התמחה בעשור האחרון בהצנעת המניע הדתי ובהחצנת המניע הלאומי. מנגד, הוא המשיך בהתעצמות צבאית והקים את יחידת הקומנדו נוח'בה. על אף ההתארגנות הצבאית עתירת המשאבים של חמאס, רוב אנשיו נלחמים בלבוש אזרחי, כחלק מטקטיקה המקבעת את הדימוי שלו כתנועה עממית לשחרור לאומי.

אנשי אקדמיה, חוקרי שב"כ, בכירים במערכת הביטחון ופרשנים בתקשורת בישראל האמינו למראית העין של חמאס. סינוואר הפך לכוכב עוד כשהיה בכלא, והתראיין בעברית רהוטה בפריים טיים. שחרורו בעסקת שליט ב־2011 התקבל בהסתייגות, אך גם אחריו סינוואר נתפס כמי ששאף להפוך את חמאס לתנועה מדינית לגיטימית.

יחס המערכת הביטחונית לבכירי ארגוני הטרור העצורים מהווה חלק מתפיסת מודיעין סדורה. כמעט כל טרוריסט שנעצר נחשב נכס מודיעיני בפוטנציה, או סייען בשמירה על הסדר בתוך הכלא ומחוצה לו, ולכן מקבל את התנאים הטובים ביותר. העתירה האבסורדית לאפשר לרוצח המרצה שני מאסרי עולם לשחק פלייסטיישן בתאו, מעידה על כך שפעילי הטרור למדו את המערכת יותר טוב משהמערכת למדה אותם או מהם.

בדיעבד, ההשקעה היתה מיותרת. כדי להפיק מודיעין איכותי - מספיק להביט בתרבות הפופולרית הפלשתינית. בחודש הרמדאן בשנה שעברה, למשל, שודרה סדרת הדרמה של חמאס "אגרוף החופשיים" ("קבדת אל־אחראר"), שהציגה בפירוט את תוכנית 7 באוקטובר, כולל חטיפת חיילים והשתלטות על בסיס רעים. חמאס שיווק אותה כ"פאודה" הפלשתינית, והיא הופצה בחינם לערוצים ערביים וזרים כחלק מהמאבק הלאומי.

כדי להפיק מודיעין איכותי, מספיק להביט בתרבות הפופולרית הפלשתינית. ברמדאן שעבר שודרה סדרת ה"פאודה" הפלשתינית, שהציגה בפירוט את תוכנית הטבח

"סינוואר וחבורתו הם משוגעים", אמר שר התקשורת לשעבר בממשלת חמאס לחוקריו, אחרי שנעצר לאחרונה. הקטעים המצולמים מחקירתו, שבהם הוא מתאר את סינוואר כדמות דמונית ושנואה, לא חידשו דבר, אך הם הודהדו בתקשורת הישראלית והזינו את השיח המופרז סביבו. עיתונאים ומומחים כותבים עליו ללא הרף, מופיעים באולפנים ועוסקים בכוונותיו.

אלא שאחרי שביצע את פעולת חייו, הניסיונות לנתח את דמותו נראים כמו לא יותר מהיקסמות ילדותית מברון פשע. הדיקטטורה של סינוואר אינה פרי מוחו הקודח; עזה נשלטת בידי בעלי אינטרס גדולים בהרבה. גם יעדי חמאס לא תלויים בסינוואר וב"חבורתו" - השמדת ישראל היא היעד המרכזי של הארגון מאז הקמתו. העיסוק הכפייתי בדמותו של סינוואר מעיד בעיקר על קונספציה נוספת שצריכה להשתנות: שאם נוריד את סינוואר - הטרור ייפסק.