יום כדור הארץ: למה לא כל השנה?

רק לאחרונה ציינו בישראל את יום כדור הארץ, אך חגיגות הפסח וליל הסדר גרמו למרביתנו, כמו גם לתקשורת הישראלית, לפסוח על ידיעה חשובה שלא אפריז אם אציין כי בכוחה להשפיע על הקיום האנושי לדורות. אמנם לא מדובר בהסדר מדיניות הגרעין, אך הנושא שמטריד את רוב מדינות העולם לא פחות ממנו, גם אם הוא עושה פחות כותרות, הוא ההתחממות הגלובלית. 

בסוף השבוע האחרון חתמו 175 מדינות על הסכם שגובש לפני ארבעה חודשים בוועידה בפאריס. ההסכם קורא להילחם במשבר האקלים ובכך להאט את קצב ההתחממות הגלובלית. על המדינות החתומות על האמנה חלה המחויבות לאמץ בעצמן יעדים שאפתניים להפחתת הפליטות ולאימוץ של אנרגיות מתחדשות, או במילים אחרות - הצטרפות לציביליזציה ולמאה ה-21.

ההסכם ייכנס לתוקף רק כאשר 55 מדינות, המייצגות 55 אחוז מפליטת גזי החממה, תוצרת פעילות אנושית, יאשרו אותו. מדינות רבות זקוקות עדיין להצבעה בפרלמנט כדי לאשרר את ההסכם באופן רשמי.

 

הפחתה שהיא בעצם עליה

ואיפה ישראל בכל הסיפור הזה? השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, הגיע במלוא הדרו לכנס האו"ם בניו-יורק כדי להכריז שגם ישראל לא נשארת מאחור ומצטרפת למאבק.

אך כאן בבית מחכים לו אנשים שלא מחכים ליום כדור הארץ כדי ללמוד, לחקור ולגלות שהיעדים עליהם התחייבה ארצנו הקטנטונת לא שאפתניים מספיק ביחס למדינות העולם. בישראל מוכנים להתחייב על ירידה של 7.7 טון  גזי חממה לנפש עד שנת 2030.

המשמעות בפועל היא שתחול עלייה של 13-14% בפליטת גזי חממה לאוויר, בהשוואה לשנת 2015 ולעומת הממוצע של מדינות הOECD בו חלה ירידה של 33%.

במעמד החגיגי אמר השר גבאי: "ההסכם מהווה הזדמנות עבור מדינת ישראל, שמצטיינת בפיתוח טכנולוגיות חדשות ויכולה להוביל פריצות דרך בתחום זה". אך כדי שזה יקרה לא יזיק לו לשר גבאי להיוועץ עם פעילי הסביבה שצברו קילומטרז' לא מבוטל והגיעו יחד להסכמה כי כדי לחולל שינוי משמעותי, שיחל להיות מורגש בימינו וישפיע לדורות ישראל צריכה להתחייב על  לפחות 32% הפחתת פליטות ו- 35% אנרגיה מתחדשות, עד אותה שנה.

פעילות יום כדור הארץ של ארגון "מגמה ירוקה" // צילום: Sky High

מעדיפים שטחים פתוחים או תעשייה מזהמת?

חברת כנסת שדווקא צברה קילומטרז' בעולם הסביבתי, גם אם טרם זכתה לתואר הרשמי של השר להגנת הסביבה היא ח"כ יעל כהן פארן, עוד בהשבעתה לכנסת ישראל הכריזה קבל עם ועדה כי לא תזניח את פעילותה הציבורית בקידום ענייני הסביבה ועתיד בר קיימא.

באירוע הרשמי של יום כדור הארץ שנערך על ידי הארגונים הסביבתיים בפארק נחל הקישון בחיפה, אמרה: "כשבכל שניה נכרת בעולם יער בשטח של מגרש כדורגל, הבחירה לקיים את אירועי יום כדור הארץ בפארק הקישון, הנאבק על חייו היא בחירה חשובה, כי היא מסמנת את השאלה אליה נדרש היום העולם וגם ישראל - עוד תעשייה מזהמת ופליטת גזי חממה או עוד פארק, טבע ושטחים פתוחים?".

פארן מבינה את מה שרוב חברי הכנסת מתקשים להפנים - העולם כבר הכריע בוועידת פאריס להילחם בתיעוש, בפליטות הפחמן ובשינויי האקלים וגם ישראל לא תוכל להישאר מאחור, כדבריה.

 

אם לא נעצור - לא יהיה כאן כדור

אז למה אנחנו צרכים את יום כדור הארץ ומה המשמעות של היום הזה? אנחנו צרכים אותו כי רובנו לא מוטרדים מבעיות הקיום האנושי באופן יומיומי. מטרידים אותנו, ובצדק, המשכנתא, הבריאות שלנו, הילדים שלנו וכמובן - הביטחון. אבל העובדה שהכדור שלנו בוער, תרתי משמע, חשובה לא פחות מהעניינים האלו. אם לא נעצור, נעשה חושבים, ניפרד מהתעשייה המזהמת ונאמץ אנרגיות מתחדשות פשוט לא נהיה כאן, ולא יהיה כאן כדור. 

העובדה שלא אנו נהיה אלה שמשלמים את המחיר בפועל, אלא דורות אחרינו גורמת לנו להפחית בערכה של הבעיה, לחשוב שלא מדובר באיום ממשי, וש"רק אם נאמין ובלי שום דאווין" הכל יהיה בסדר. אבל לא - אנחנו צריכים להפסיק לחכות ולהתחיל לעשות. זה מתחיל גם בשקיות, וגם בפחי הזבל, זה ממשיך במה שאנחנו בוחרים לאכול, ומה אנחנו קונים כל יום וזה מתחזק בעזרת תנועות של אנשים שמבינים שהכדור הזה מורכב מאנשים, ואותם אנשים - אנחנו - יכולים לא רק להחריב את הכדור אלא גם להציל אותו, מתוך הבנה שאנחנו מצילים את עצמנו. 

 

המונים כבר חתמו

מאות אנשים חתמו על אמנת האקלים הישראלית הקוראת לממשלת ישראל לאמץ יעדים שאפתניים יותר שיקרבו אותנו להצלה הזו, אלפים עשו זאת עוד טרם חגיגות הכדור. גם השר גבאי לא חושב באמתחתו שצריך לחכות או לאמת יעדים שאפתניים פחות, וצריך גם להודות שכל התחייבות להפחתת הפליטות עדיפה מכלום. השאלה היא מה יקרה בפועל: האם ההתחייבויות לא יצומצמו עוד יותר, מה התקציב שיוקצה להתמודדות עם משבר האקלים, מי משרי הממשלה יהיה אמיץ מספיק להודות שנעשות כאן טעויות ויפסול כל תוכנית להרחבת התעשיות המזהמות וכמה אנשים ישלמו בחייהם על שהעזו לפתוח את הפה ולנשום. בדיוק כמו ששואלים למה צריך את יום הגאווה, יום האישה או יום האהבה, הרי שגם במקרה הזה - אם לא נחגוג, גם כשאין באמת סיבה, אלא יותר מקום לדאגה, מהר מאוד נשכח ונזניח.

מי שבאמת חגג ביום כדור הארץ הם אותם לוחמים בירוק, אנשי הסביבה שדואגים כל השנה לכדור, והיה זקוק ליום מנוחה אחד ולמצגי ראווה של שמש סולארית זורחת כדי להיטען באנרגיה למשך המלחמה במשבר בשאר ימות השנה. הם ישמחו לגייס עוד אנשים לצבא, גם כשהשירות אינו חובה, אלא זכות לשמור על הסביבה.

 

הכותבת היא דוברת הארגון "מגמה ירוקה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו