חילוקי הדעות שהתגלעו לאחרונה בין ראש הממשלה לשר הביטחון, בכל הנוגע להתבטאויות פומביות של קציני צה"ל, נוגעים לשורש שיטתנו הדמוקרטית. יהיו כאלה שמתוך רצונם לנגח את ראש הממשלה יטענו כי שר הביטחון אכן פועל נכונה כאשר הוא מעניק גיבוי מיניסטריאלי להתבטאויות ציבוריות של קציני צה"ל, אבל צריך לומר בבירור מה בדיוק תפקידו של הדרג הצבאי לעומת המדיני.
תמיד ידענו שעלינו לשמור על הפרדה בין המערכת הפוליטית למערכת הצבאית, ויש חשיבות עצומה בשמירה על הפרדה זו. זאת משום שעל הצבא לפעול במסגרת של משמעת מוגדרת ובנאמנות מוחלטת להנחיות הדרג הפוליטי.
קצין צבא הסבור שהממשלה או שרי הממשלה אינם נוהגים בדרך הנכונה, אינו יכול לתקוף את הממשלה בעודו במדים ובתפקיד - לא ישירות ולא בעקיפין. אם דחוף לו כל כך לומר דברים כאלה, במקרה כזה עליו לפרוש מהצבא ולהשמיע את דבריו במסגרת פרטית או פוליטית. אותו הדין קיים, ואפילו בחוק, כאשר על כלל עובדי המדינה חל איסור למתוח ביקורת על הממשלה בזמן שהם סרים למרותה. זהו אחד הדברים הבסיסיים ביותר בהתנהלותו של ממשל תקין.
ההכרעה השלטונית נעשית על פי שיטתנו הדמוקרטית בבחירות, ואלה העובדים בשירות המדינה, ובהם גם משרתי הקבע בצה"ל, חייבים בביצוע על בסיס נאמנות להכרעה הפוליטית. אסור להיות נאיביים או לנהוג בהעמדת פנים, שהרי התבטאות פומבית שיש בה משום העברת ביקורת על תהליכים חברתיים, תהיה תמיד נגועה גם בוויכוח פוליטי; אם ישירות או בעקיפין - תהיה טמונה בה ביקורת על התנהלות ענייניה של המדינה.
אם ניקח לדוגמה את התבטאותו של סגן הרמטכ"ל, יאיר גולן: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה אז... ומציאת עדות להם כאן בקרבנו, היום, ב־2016" - יהיה קשה להתעלם ממשמעויותיה הרחבות. מלבד הוויכוח החריף שאותו הוא מעורר על הנעשה בישראל, הוא גם בעקיפין משמיע ביקורת נוקבת על זרמים בחברה ואפילו על מפלגות פוליטיות.
חייבים לשים קו ברור ולתחום היטב את גבולות האחריות של אלה המשרתים בצה"ל. דבריו של גולן לא היו בבחינת פליטת פה, אלא דברים מחושבים ומדודים. גם הזמן והמקום שבהם נאמרו הדברים נבחרו בקפידה.
כל אדם אינטליגנטי יכול להבין את התגובות הרגשיות ואת חילוקי הדעות הפוליטיים שהתבטאות כאמור תעורר.
מרגע שנרשה התבטאויות פומביות של קציני צה"ל, בדומה להתבטאותו של סגן הרמטכ"ל, נפרוץ את הגבולות בין המותר לבין האסור לקציני צה"ל בכל הקשור לביקורתם על המערכת הפוליטית ועל החברה בישראל. קצינים יתחילו להשמיע דעתם בהתאם לזיקתם הפוליטית ויזכו לאהדה או לתמיכה על פי הפלגנות הפוליטית, ובתוך זמן לא רב נוכל לזהות את קציני צה"ל על פי עמדתם הפוליטית.
יש כל כך הרבה מה לעשות לשיפור יכולות צה"ל וייעולו. מוטב שקציני צה"ל יתמודדו עם הערכים ועם היכולות בתוך השירות הצבאי עצמו, ולא יפלשו אל תוך המסגרת החברתית הפוליטית.
הכותב כיהן כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת ה־12
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו