מתבקש לומר לאחר רצח הכומר בצרפת, ביום שלישי השבוע, שארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) מכריז על פתיחתה של מלחמת דת. זה בוודאי היה הרושם המיידי של רבים כשהתבררו הפרטים על מה שהתרחש בתוך הכנסייה ליד רואן. האם יכול להיות הסבר נוסף לברוטליות כזו, להפרה בוטה כל כך של כללי אנושיות מוסכמים? רק פנאטים אמיתיים יכולים לעשות משהו כזה, ופנאטים אמיתיים לא מאמינים באפור. עבורם יש רק שחור ולבן, ומי שלא איתם אז הוא בוודאי נגדם, ולכן הוא בן מוות.
האם קבלת האחריות של דאעש לרצח בכנסייה - שהוא למעשה חוליה נוספת בשרשרת אירועים באירופה - היא יריית הפתיחה של מלחמת דתות עולמית? נראה שלא. דת האיסלאם מעולם לא כפרה בזכות הקיום של הנצרות והיהדות - גם דאעש לא רואה הישג בעצם ההרג של נוצרים ויהודים. הרעיון הזה, שלפיו דת ששואפת להיות "אמיתית" יכולה לעשות זאת רק אם אין סביבה דתות אחרות, הוא בכלל רעיון נוצרי. דאעש עצמו, שמדבר כביכול בשמה של הח'ליפות הקלאסית, גם הוא אינו מנהל מלחמה שתכליתה קיומו הבלעדי של האיסלאם. דאעש מאמין שהאיסלאם צריך לשלוט בעולם, וכדי שזה יקרה - לא כולם צריכים להיות מוסלמים.
מה שקרה בכנסייה ברואן היה אולי מזעזע ברמת האלימות שלו, אך בכל זאת חובבני עד מאוד. אנשי דאעש כבר הוכיחו שהם מסוגלים לארגן ולבצע פיגועים מרשימים וכואבים בהרבה. נראה ברור למדי שאת הרצח בצרפת ביצעו שני צעירים כועסים ומתוסכלים. לפעמים דווקא כעס כזה ותסכול כזה, ללא ניסיון מבצעי או מחויבות אידיאולוגית חד־משמעית, הם שיוצרים זעזוע גדול כל כך. הטבח שהתבצע רק לפני כמה שבועות במועדון הגאה בפלורידה מדגים זאת היטב. לו היתה הנהגת דאעש מבקשת לפתוח במלחמת דת מקיפה, סביר להניח שהיתה מפיקה אירוע כואב ומרשים בהרבה.
ובכל זאת, המלחמה של דאעש היא מלחמה דתית. ליתר דיוק, דאעש נלחם את מלחמתם של אלו שמאמינים נגד אלו שאינם מאמינים. הצד הדתי במלחמה הזאת יודע בוודאות שהצדק איתו ושהוא עתיד לנצח. דאעש מאמין שזה יקרה באחרית הימים, אחרי שכוחות הטוב ינצחו את כוחות הרוע בקרב אחד גדול ואחרון. מועד הקרב הזה אולי קרוב, אך בכל מקרה אלוהים יהיה זה שיחליט מתי לערוך אותו. השאלה שאיתה דאעש מתמודד היא מה יכולים המאמינים לעשות עד שאלוהים יחליט. מה עושים בזמן שנותר?
התשובה של דאעש ברורה וחד־משמעית. על מי שמאמין שרק הסדר האלוהי הוא הסדר הנכון מוטלת החובה להדגים עד כמה כל ניסיון אנושי לקבוע סדר מחייב לעולם הוא ניסיון שקרי. מטרתו של דאעש היא להראות כל הזמן, בכל מקום, עד כמה מה שנראים כעקרונות וערכים הם בעצם קליפה חלולה וריקה. דאעש לא בוחל בשום זירה שבה אפשר להעביר את המסר הזה.
• • •
המדינה האיסלאמית, שמשתרעת בין סוריה לעיראק, מדגימה עד כמה הניסיון המערבי לכפות גבולות ומדינות על ממלכת האיסלאם הוא ניסיון נואל וכוזב. נהג המשאית בניס, שטען שהוא מביא גלידה לחגיגות יום הבסטיליה, הדגים באיזו קלות יכולה השמחה המערבית על הלאומיות ועל ערכי המהפכה הצרפתית להפוך ליום אבל. רצח של כומר קשיש מדגים עד כמה אפילו הכנסייה, שאירופה מתרחקת ממנה יותר ויותר, אינה יכולה עוד לספק נחמה או לכידות קהילתית. דאעש לא מבקש להרוג נוצרים. הוא רוצה להבהיר לאירופה השבעה והחילונית עד כמה היומרה שלה לחסד ולרחמים היא יומרה כוזבת וריקה.
הנהגת דאעש לא תיכננה את הרצח בכנסייה, אבל החזון של דאעש, המחויבות להפיכת העולם מבפנים, לא יוצא ממנו ניזוק כלל וכלל.
הכותב הוא מומחה לטרור עולמי ואיסלאם שיעי, המרצה בחוג לאיסלאם ומזרח תיכון במרכז האקדמי שלם