שעון הקיץ - הבלוף גדול

שלוש שנים עברו מאז סיומה של אותה פרשה שלא הפסיקה לעלות על סדר היום הציבורי בדיוק בתקופה זו - פרשת שעון הקיץ. האם משהו באמת השתנה? האם המשק הישראלי הרוויח? או שזו הייתה סערת סרק ואולי אפילו קונספירציה?

לפי הערכות הוועדה, בראשות שמואל אבואב, שפורסמה ביולי 2013, שעון הקיץ צפוי להביא לידי חיסכון משמעותי של שלוש מאות מיליון שקל למשק. אורכו הממוצע של שעון הקיץ עומד על 211 ימים, בדומה למודל שנהוג במדינות אירופה. חוק שהעביר שר הפנים דאז גדעון סער והצעת חוק שהומלצה על ידי העיתונאי, חבר הכנסת לשעבר ניצן הורוביץ ב-2010, שהיה חבר במפלגת מרצ. בחוק בזמנו תמכו  73 חברי כנסת ו- 15 חברי כנסת התנגדו לה. 

חוק שעון הקיץ כיום נקבע על פי המקובל במדינות אירופה. שעון הקיץ שונה והוא חל מסוף מרץ ועד סוף אוקטובר בשונה מהמצב הקודם שהסתיים בתחילתו של אוקטובר.

האם מדובר בחיסכון או בגירעון? או שאולי עובדים פה על מדינה שלמה? בימים אלו עד לפני שלוש שנים השעון כבר היה צריך להתחלף. נכון להיום, בסביבות השעה 6:15-6:20 ניצת אור ראשון, ומה צפוי לנו קדימה? במהלך החודש הקרוב האור הראשון ינשק לשעה שבע בבוקר. כיצד המדינה חוסכת בכסף בחודש הקרוב? לא ברור. מה שבטוח הוא שקיים צי של חקלאים, אנשי משק שמשכימים קום ועובדים בשעות הללו. האם אנשי תובלה שעובדים מסביב לשעון לא צריכים להשתמש בחשמל? רשימת העובדים החרוצים שמשכימים קום עוד ארוכה, והחשמל שלכאורה "הם מבזבזים" מגיע על חשבון החשמל של אנשי ההיי-טק שעבדו עד לפני שלוש שנים בחושך.

אז נכון, אנחנו לא שולטים על השלטר של האור והחושך ביקום, אבל אנחנו כן מחזיקים בידנו את שרביט החיסכון. לצד הפגיעה הכלכלית ניצבת הפגיעה החברתית – דתית. אנשי המסורת המשכימים להתפלל עם הנץ, מתקשים לפקוד את בתי הכנסת בתקופה זו, כיוון שהנץ נקבע בימים אלו בסביבות השעה 6:40, מה שגורם לתפילה להיגמר בשעה מאוחרת ולמתפלל לאחר למקום עבודתו. יש לכך השלכות חמורות, בניהן סכנה של מקום העבודה ותלוש משכורת דל. בימים כתיקוננו בהם ישנה דרישה לשילוב החברה החרדית בשוק העבודה, החוק החדש רק עלול לגרום למבוכה גדולה בנושא.

הוועדה בראשותו של אבואב למען חוק שעון הקיץ, הסתמכה בזמנו במחקרה על כ-60 מחקרים שנעשו בעולם ו-50 ניירות עמדה שהוגשו לה על ידי הציבור. בנוסף לכך, ערכה הוועדה באותם ימים התייעצויות עם מומחים, נבחרי ציבור, אנשי דת ורבנים. 

אבוהב אמר בזמנו כי: "שעת אור נוספת תתרום לרווחת הציבור וגם למשק. האדם מטבעו מותאם לפעילות בשעות האור ולמנוחה בשעות החשיכה. לכן שעת אור נוספת תתרום לתחושת הביטחון וההגנה להורים ולילדים, לנוחות של האזרחים, לתחושת הרווחה, לערנות. זה ישפיע על מצב הרוח ואיכות החיים". 

אז היכן שעת האור הנוספת עליה מדבר אבוהב? הרי החושך יורד כל יום. האם האדם מטבעו מותאם לפעילות בשעות האור ולמנוחה בשעות החשיכה? כנראה שעדיין לא. האם זה השפיע על מצב הרוח ואיכות החיים? נדמה כי נשארו באותו מצב. 

כל התעסקות של חוק שעון הקיץ נועד לייצר מציאות הדומה לאירופה, בכך שמדינת ישראל תהיה דומה ולא שונה. אבל כנראה שמי שחשב כך, שכח שיש אנשים עם צרכים בשעות הבוקר המוקדמות, שכח שישנם אנשים שעובדים גם בשעות שאנשי המשרדים לא עובדים ויש מועדים בימים הללו. האם באמת אנחנו חוסכים בחודש אחד של הארכת זמן שעון הקיץ? האם באמת יצא משהו טוב מהחוק הזה? 

כנראה שלא, הכל בלוף אחד גדול. 

* הכותב הינו יועץ תקשורת במשרד יחסי ציבור ואסטרטגיה

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו