מנכ"ל בצלם היטעה ושיקר בנאומו בדיון לא רשמי של מועצת הביטחון של האו"ם שכותרתו: "ההתנחלויות כמכשול לשלום ולפתרון שתי המדינות", שהיה יריית פתיחה של מהלך פלשתיני לקידום החלטה נגד ישראל בנושא ההתנחלויות. ההטעיה המכוונת שלו מתבססת על הטיעון שכל ההתנחלויות ביהודה ובשומרון אינן עולות בקנה אחד עם החוק הבינלאומי בגלל מה שהוא מכנה "ההסכמה הבינלאומית שההתנחלויות אינן חוקיות". ובכן, הטעות היא בשלושה מישורים:
הראשון והעיקרי הוא שעל פי החוק הבינ"ל רק לעם היהודי יש זכות לריבונות, ובכלל זה גם הסמכות החוקית להקים יישובים בכל ארץ ישראל המערבית, כולל ביהודה ובשומרון ובחבל עזה עד היום הזה. זה נובע מכך שהקמת מדינת ישראל שמונה שעות לפני תום המנדט הבריטי, העניקה לה את הזכות לריבונות על מלוא השטח שנמסר לבריטים על ידי חבר הלאומים כמנדט, בהחלטה פה אחד, כדי שיכינו את נציגי העם היהודי, באמצעות התנועה הציונית, לקבל על עצמם משימה זו. היה זה מימוש מדויק של סעיף 22 של אמנת חבר הלאומים שמהווה חלק מהמשפט הבינלאומי הפומבי.
השני היה טיעון של ח"כ גלאון שלמנכ"ל בצלם היתה אותה זכות שלקח לעצמו רה"מ בנאומיו המדיניים בחו"ל. אלא שכל זמן שרה"מ פועל במסגרת סמכויותיו המוגדרות בחוק למימוש אחריותו בקביעת מדיניות שמקבלת גיבוי מנציג הריבון, כלומר מהכנסת, הוא חייב לקדם בכל פורום שניתן את המדיניות גם אם אינה מוצאת חן בעיני המנכ"ל. אין כאן סימטריה בדיוק מכיוון שהמדיניות שאותה ניסה המנכ"ל לקדם באמצעות כפייה חיצונית, עומדת בניגוד לרצון הריבון, כלומר העם, כפי שרצונו משתקף בכנסת. המנכ"ל מנסה לקעקע את יסודות הדמוקרטיה הישראלית שהיא ייצוגית ופרלמנטרית. מי שנכשל פעם אחר פעם בניסיונו לקבל רוב עבור השקפת עולם, צודקת ככל שתהיה בעיניו, חייב לקבל את הכרעת הרוב. מבחינת רוח הדמוקרטיה, אסור לו לחתור תחתיה על ידי ניסיונות להביא גורם זר לכפות מדיניות המנוגדת לרצון הרוב.
השלישי הוא הפורום - קרי האו"ם. סעיף 80 של אמנת האו"ם קובע כי אין הוא רשאי, בידי מי ממוסדותיו, לקצץ בזכויות שניתנו לעם היהודי על ידי כתב המנדט שמומש על ידי הקמת מדינת ישראל. על פי סעיף 80, היה בידי האו"ם חלון זמן של כמעט שלוש שנים, מכניסת מגילת האו"ם לתוקף ועד הקמת המדינה, לשלול את הזכות, אבל הוא בחר שלא להשתמש ביכולתו זו, ולכן זכותו של העם היהודי בלבד לריבונות, באמצעות התנועה הציונית, מחייבת את כל חברות האו"ם שלא לחלק את ארץ ישראל המערבית. לכן כל פעולה, כמו אותה ישיבה במועצת הביטחון, כמו החלטות אונסק"ו וגם כמו החלטת החלוקה, מנוגדות לאמור באמנת האו"ם ולכן משוללות כל תוקף (לתשומת ליבם של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל לקראת חלון הזמן שאובאמה עלול לנצל כדי להעביר החלטה ברוח זו במועצת הביטחון). הדרך למנוע זאת היא משפטית והיא מתיישבת עם הצדק ועם הזכויות שהוקנו מחדש על ידי הקהילה הבינ"ל לעם היהודי באמצעות התנועה הציונית.
הופעת המנכ"ל ניצלה לקונה בחוק שאותה חייבת הכנסת לסתום כדי להגן על הדמוקרטיה מחתירה תחתיה כדמוקרטיה מתגוננת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו