חוק נכון, ולא לפחד מהשלכות בי"ל

שאלת הקרקע העולה מחוק ההסדרה היא לכאורה פשוטה ביותר: לכל קרקע יש בעלים, וכדי לברר כל מחלוקת לגביה צריך לבדוק ברישום - לגלות מי הבעלים, לרכוש ממנו את הקרקע ולהמשיך בתהליך הבנייה.

הבעיה מתעוררת כשמגיעים לתחומי יו"ש, אזור שעבר מידיים טורקיות לידיים אנגליות, לידיים ירדניות ואז למדינת ישראל. מעולם לא נעשה סדר בבעלות על כל הקרקעות באזורים אלו, וגם במקרים שהיו רכישות קרקע והיו העברות בעלות, הרישום במקרים רבים הוא חלקי או חסר.

זאת ועוד - אסור לשכוח כי הרישום של הקרקעות ביו"ש הוא חסוי וספר החוקים של הרשות הפלשתינית קובע עונש מוות לפלשתיני המוכר קרקע ליהודי.

ממשלת ישראל ידעה במשך השנים לפעול תוך שהיא מחזיקה בשני כובעים. השוטר הטוב מימן את הבנייה, חיבר תשתיות וסייע לאזרחים להגיע אל היישובים המתפתחים. ובשני, השוטר הרע - חילק צווי הריסה, נתן התראות ואף ביצע הריסות במקומות שונים.

ההתנהלות של בנייה ללא ודאות על בעלות הקרקע נמשכה במשך השנים, והיתה מוכרת לכולם - הן לאלו שמימין והן לאלו שמשמאל. כך נבנו אלפי בתים בסיוע הממשלה ללא השלמה מלאה של ההליך המקובל.

החלטת המינהל האזרחי לבדוק מחדש את גבולות הקרקעות ולסמן מחדש את "הקו הכחול" - הקו המסמן את קרקעות המדינה - סיבכה את הנושא עוד יותר ופתאום בתים ושכונות שלמות שנבנו בשטח המדינה הוצאו בסימון קו אחד על מעבר לאדמות המדינה.

חוק ההסדרה כשמו - יסדיר את מעמד הקרקע ויאפשר לבעלי הבתים ולרשויות להשלים את תהליכי הבנייה ואת תהליכי הרישום כראוי, באמצעות מנגנונים המקובלים בישראל ובעולם כולו במקרה שבו התגלה שנבנה בית על קרקע שלא שייכת לבעלי הבית. אותם מנגנונים הסדירו את הפקעת הקרקעות או בעצם הפקעת זכות השימוש בהן מידי בעליהן, תוך מתן פיצוי הולם ונדיב בקרקע או בכסף. 

במסגרת חוק ההסדרה תובטח הקצאת הקרקע ליישובים הישראליים וסיום הליכי התכנון והבנייה כנדרש. זהו נוהל מקובל שנעשה בו שימוש במטרה להקים יישובים חדשים, מתקנים צבאיים, כבישים ועוד. כאשר מדובר על פעילות שנעשתה בתמיכת הממשלה ובתום לב של התושבים אין שום מניעה לבצע את ההפקעה גם למפרע.

ולסיום: אם לא נחוקק את החוק, תהיה הריסה של שכונות שלמות ולאור הניסיון, הפלשתינים לא יוכלו להוכיח את בעלותם, לא יוכלו לעבד אותה והקרקע תישאר שוממה. ההריסה תפגע בתושבים ובנרטיב הציוני. כמו כן, אסור לפחד מהשלכות בינלאומיות. החקיקה הזו כבר ספגה את מנת הרעל הבינלאומית וכבר התקבלו החלטות איומות באו"ם. אם כבר שילמנו את המחיר, לפחות נאכל את הדגים.