האחים השכולים: להמשיך את סיפור חייהם

באמצע החיים קיבלתי תואר. תואר שמעולם לא רציתי, שם נוסף שאי אפשר להינצל ממנו - אח שכול. כשהייתי ילד בן 12, התעוררתי באמצע לילה שגרתי בבהלה לקול צעקה מחרידה, "אוריאל!!! אוריאל!!!!" באותו לילה, ערב יום הולדתו, נהרג בקרב בלבנון אחי הבכור, סגן אוריאל פרץ. מאז חיי השתנו. שנים של געגוע וכאב, של בכי בלילות, של אם ואב מתפרקים מול העיניים. של עולם מלא נרות נשמה וקדיש ואל מלא רחמים.

כשהייתי בן 18 אבי נפטר. הוא לא באמת הצליח להתמודד עם המוות של אוריאל. הגעגועים לחבק את בנו היכו בו בכל יום ויום, עד שנפל למשכב ונפטר משיברון לב. בערב פסח לפני שבע שנים נהרג אחי השני, אלירז, סמג"ד גדוד 12 של גולני, בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. ואני, כמו מראה שמישהו הטיח לרצפה, התפוצצתי לאלפי חתיכות. לא האמנתי שזה יכול לקרות שוב.

אלירז, שהפך לאח הגדול, שידע תמיד לתת עצות, לענות לשיחות טלפון הזויות בשתיים בלילה, זה שהכיר לי כל פינה בארץ דרך הזיעה והרגליים, שנתן לי בראש כשהייתי צריך. אלירז, שנלחמתי איתו כתף אל כתף בסמטאות ג'בליה, שהרים אותי מהרצפה אחרי שאבא נפטר, ושתמיד היה נותן לי חיבוק כזה ששובר את העצמות ומפוצץ את הלב באהבה. אחי הטוב עם הקול הצרוד והעיניים הבוערות לא יביט בי שוב ויגיד, "אני כאן אחי, אפשר לנוח עכשיו, הכל יהיה בסדר". נהרג.

 כל כך הרבה רגעים, ולמי? למי אני אספר את כל זה? וכמוני יש עוד אלפים, אלפי אחים, אלפי סיפורים. היכן ישמיעו הם את קולם? הסיפור שלנו, האחים והאחיות, הוא קצת אחר. בסיפור של האחים יש הרבה הומור, הרבה צחוק, סיפורים על מחלוקות וחיבוקים, נפילות, טיולים ליליים, אהבות ואכזבות. ובעיקר על חברות גדולה שהוחמצה. הסיפור שלנו הוא על החיים שעברנו יחד. על כל הרגעים הללו שהגיעו לפני הנפילה.

 כמו בכל רעיון, צריך את האדם הראשון שיאמין בך. כך מצאתי את עצמי יושב אצל אסף וויס, מנכ"ל ארגון מעגלים, שאמר לי, "אני כאן. מה שצריך. קדימה!"

והשנה זכיתי להקים בעזרת קבוצה מופלאה של אחים ואחיות את מיזם "האחים שלנו", שמטרתו להביא את הסיפורים שלנו לחברה בישראל, לספר על הערכים ואהבת המולדת, על הנתינה והחברות שלא נגמרה, ועל החובה שלנו לזכור, במעשים. להיות קצת יותר מאוחדים, קצת יותר סבלניים, קצת יותר אחים.

החובה שלנו לספר את סיפור עמנו ממשיכה בכל אחד ואחת מאיתנו. הסיפור של אחינו הוא סיפורה של האומה הישראלית. עכשיו הגיע הזמן שתשמעו אותו דרך הקול שלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו