מרק מסידני והאנס מברלין רוצים לשוחח בצ'אט, אלא שבין אוסטרליה לגרמניה יש הפרש של תשע שעות. מתשע וחצי בבוקר עד ארבע אחר הצהריים הם בבית הספר, ובלילה, מ־11 עד שבע בבוקר, הם ישנים. באיזו שעה מרק והאנס יכולים לשוחח בצ'אט? מצאתם את התשובה?
זו שאלה ממבחן המתמטיקה של ארגון ה־OECD הנקרא פיז"ה, שבו הגיעה ישראל למקום ה־41 מבין 72 המשתתפות. מבחן זה, שיתקיים שוב השנה ושההיערכות אליו החלה מיד עם סיום שנת הלימודים, בוחן אתגרים מהמציאות שעבורם נדרש ידע בסיסי וחשיבה הגיונית, והוא נחשב לברומטר הגלובלי של החינוך.
איך זה ייתכן? הרי בכיתה י', רמת המתמטיקה של תלמידי ישראל גבוהה בהרבה מהנדרש. בשלב הזה הם כבר מתמודדים עם משוואות ריבועיות ופונקציות רציונליות. דווקא אנחנו, שידועים בעולם ביכולת שלנו להסתדר, לפרוץ דרך ולמצוא פתרונות, היינו אמורים להצטיין במבחני מציאות שכאלו. הלכתי לשאול את המומחים.
ההסבר הראשון הוא "הטיה תרבותית". המבחנים מניחים שהתלמידים חיים במאה ה־21, אבל בישראל רבים מבני הנוער כלל לא יצאו מה"כפר" שלהם ולא נתקלו בהפרשי שעות בין מדינות. החשיבה על אזורי זמן זרה להם, במיוחד בפריפריה ובחברה הערבית.
הסבר שני הוא "הבנת הנקרא", או ליתר דיוק - הבנת השאלה על ידי התלמידים. הבעיה היא לא בידע המתמטי, אלא בהיעדר בסיס חזק בקריאה. הצעירים של היום מקבלים מסרונים קצרים ומשיבים עליהם באימוג'י, לא קוראים ספרים, לא כותבים טקסטים ולכן מתקשים להבין טיעונים מורכבים.
הסבר שלישי הוא "למי אכפת?". פיז"ה הוא מבחן מדגמי, התלמיד לא רואה את הציון שקיבל ומבחינתו זה לא קובע דבר. גם עבור בית הספר אין לציון משמעות, רק למערכת זה אמור להזיז. אבל יש אנשי חינוך שטוענים שמבחנים בינלאומיים בכלל גורמים נזק, מסר שאליו שותפים לא מעט חוקרים והוגי דעות.
ההסבר הרביעי, המעניין מכולם בעיניי, הוא "הם לא רגילים לזה". התלמידים שלנו מכירים רק מבחנים סטריליים שבהם אומרים להם מראש איך לגשת לפתרון. הם מתבלבלים כשחלק מהמידע בשאלה לא רלוונטי לתשובה והולכים לאיבוד. במקום להסתכל מלמעלה ולנסות להבין מה רוצים מהם, הם ישר קופצים אל המים. כשהזמן דוחק, הם נלחצים ומתייאשים.
האם כל זה משכנע? איני בטוח. הרי ישראל ידועה בעולם כאומת הסטארט־אפ. בעוד כמה שנים אותם צעירים יחדשו במדע ויזמו בהיי־טק. יותר מזה, ישראל מצליחה באחרונה להכפיל את מספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה בתיכון, יהודים וערבים, במרכז ובפריפריה, בלי תירוצים. בחמש יחידות אף אחד לא לועס לך את החומר, צריך לחשוב לעומק, לפצח אתגרים ולהתמודד ביצירתיות עם בעיות מורכבות מהעולם האמיתי.
אני חושב שהגיע הזמן שנחבר את החינוך שלנו למדדים הגלובליים כדי לוודא שהתלמידים שלנו ייצאו מוכנים לעתיד. עלינו לחשוף אותם לאתגרים המדמים את החיים עצמם, בלי להתפשר על רמה גבוהה של לימודים, תרגול והשקעה. אם נפעל כך, לדעתי בעוד עשור נהיה בין 15 הראשונות בפיז"ה.
הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ וחבר ועד החינוך הלאומי
הגיע הזמן לחבר את החינוך שלנו למדדים הגלובליים כדי לוודא שתלמידינו ייצאו מוכנים לעתיד. לחשוף אותם לאתגרים המדמים את החיים, בלי להתפשר על רמת הלימודיםאלי הורביץ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו