למרות השקט היחסי השורר במחוזותינו, מדובר בתקופה רגישה ושברירית בכל החזיתות. בזירה הדרומית ניכרת יציבות ביטחונית שלא נרשמה זה שלושה עשורים; חמאס, המצוי במצוקה אסטרטגית, מתקשה להגיע להישגים ולשיקום הרצועה והתשתיות הצבאיות; והמצב הכלכלי הקשה גורם לאי נחת ברחוב.
מצרים שינתה אסטרטגיה במאבקה בדאעש מחוז סיני, ומנסה להעביר את חמאס לצידה: חמאס, שסייע בחשאי ללוחמי הארגון במרחב סיני - באימונים, בלוגיסטיקה ובטיפול רפואי - יחדול מכך, ובתמורה יקבל הקלות במצור על עזה, תמיכה מצרית בארגון ואולי גם עזרה בתיווך עם ישראל בסוגיית השבויים.
השבוע שהו בכירי הארגון בקהיר בפגישות עם בכירי השלטון המצרי על מנת להגיע לסיכומים ולהניע מהלכים. הפגישות התקיימו במקביל להפשרת היחסים וביסוס יחסים אסטרטגיים בין חמאס לטהרן, על חשבון המעוז בקטאר. האחרון הפך לא רלוונטי בעקבות ניתוק יחסים דיפלומטיים בין קטאר לבין מדינות ערביות, על רקע האשמתה בתמיכה בציר השיעי ובארגוני טרור.
חמאס מעמיק את קשריו האסטרטגיים עם הציר השיעי בהובלת איראן, ומבסס בחסותה מאחז בלבנון. התוצאה המיידית: כ־100 מפעילי הארגון, שנהנו ממנעמי קטאר, מוצאים את עצמם בדאחייה בביירות; מין דז'ה וו לשנות ה־70 וה־80. חמאס, בהכוונת מיפקדות התנועה ברצועת עזה ובחו"ל, ממשיך להוביל מאמץ לקידום פיגועים ביהודה ושומרון, במטרה לערער את היציבות בזירה זו. השב"כ, מתוקף ייעודו, פועל באופן אינטנסיבי בשנים האחרונות לסיכול פעילות המכוונת על ידי מיפקדות חמאס בעזה ובחו"ל. זהו איום מרכזי, וחלק משמעותי מהשקט הקיים בשטח הוא תוצאה של סיכולים אלה.
מסקירת ראש השב"כ לממשלה השבוע עולה כי הארגון, שלצד שותפיו בצה"ל ובמשטרה השכיל להתאים את מערכיו המבצעיים לאיומים המשתנים, סיכל 200 פיגועים (התאבדות, ירי וחטיפה) בשנת 2017. לאחר הפיגוע בהר הבית ב־14 ביולי, זיהה השב"כ זינוק משמעותי בכמות ההתרעות. כמענה לעלייה ברמת האיום, ובאמצעות כלים טכנולוגיים, מודיעיניים ומבצעיים מתקדמים, בחודשים יולי־אוגוסט איתר וסיכל יותר מ־70 חוליות טרור מקומיות, שעסקו בתכנון ובביצוע פעילות טרור במתווים שונים. עלייה זו היא פועל יוצא של המוטיבציה לבצע פיגועים קשים, וכן של התגברות השיח המתלהם וההסתה ברשתות החברתיות. על רקע משבר הר הבית, ההערכות שהוצגו על ידי השב"כ היו מבוססות על ניתוח עומק אסטרטגי שבוצע על ידי חטיבת המחקר של השירות, ושהצביע על רמת איום גבוהה ועל תרחישים חמורים שהיו עלולים להתממש.
קפיצת המדרגה שעבר השב"כ בתחום המחקר בשנים האחרונות, בכל הנוגע לזיהוי ולניתוח מגמות עומק בזירות השונות, הוכיחה את עצמה בניהול המשבר הנוכחי בהר הבית. היא סייעה לקבינט לקבל החלטות מושכלות, שהביאו לירידה דרמטית ברף ההתרעות והאיומים לאחר סיום המשבר.
היזהרו מחיקויים
בזירה הצפונית נרשם ניסיון לבנות חצי סהר שיעי - ברית פוליטית־אסטרטגית ביוזמה ובדומיננטיות איראנית, המשתרעת גיאוגרפית מאיראן ועד לבנון. ההשלכות ברורות. תקיפת בסיס הטילים ליד חמאת, המיוחסת לישראל, מצביעה בזירה זו על הישגים מודיעיניים ומבצעיים מרשימים של המדינה התוקפת, שתמשיך לסכל כל ניסיון להתבססות הציר. ואי אפשר בלי להזכיר את הטרור העולמי ואת ניסיונות דאעש להפיק פיגועי ראווה במערב, לנוכח תבוסת הארגון בשדה הקרב.
לקראת חגי תשרי קיימות התרעות והערכות מודיעיניות, המצביעות על ניסיון לבצע פיגועים נגד יעדים ישראליים בארץ ובחו"ל. לא לחינם יצאה אזהרת מסע בהתאם. השקט שנובע מסיכולים הוא שקט משכר ומשקר; תוצאה של עבודה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אבל צריך לזכור: לא מדובר במדע מדויק. פיגוע אחד שעולה יפה מחזיר אותנו לאחור, וגם מעודד מופעי חקיינות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו