הבומרנג האסלאמי

השבוע, לפני 16 שנה, התרחש אירוע הטרור הגדול בהיסטוריה. הפגיעה במגדלי התאומים ובפנטגון היכתה את ארה״ב והעולם כולו בשוק. בלא שתכננו זאת בוושינגטון, התגובה האמריקנית, חיסולו של סדאם חוסיין והפיכת עיראק למדינה שיעית הנענית לתכתיבי איראן, היו מרכיב מרכזי בשינוי שהפך את המזרח התיכון לאזור מוכה כאוס ומלחמות. מנקודת מבט זאת נראה שהטרור שהוביל אל־קאעידה הצליח בסופו של דבר "להפוך את העולם", ומהבחינה הזאת מדובר בהישג מרשים ביותר לארגון שפעל מאפגניסטן. 

אל־קאעידה אמנם נכשל ביצירת גל טרור רצוף וגדול דיו כדי לפגוע קשה במערב, האויב המושבע של האסלאם על פי תפיסת אסלאמיסטים לא מעטים, אבל הוא תרם לשרשרת אירועים שערערה את הסדר שהיה קיים במזרח התיכון, עם השפעות קשות ורחבות הרבה מעבר לו. 

הטרור גם שינה חלק מאורחות החיים של רוב בני האדם, בעיקר אלה הנעים בדרכי האוויר. שום טיסה כיום אינה דומה למה שהיה מקובל לפני 11 בספטמבר 2001, ומיליארדי דולרים רבים מאוד הוצאו מאז לשם אבטחה ברחבי העולם. איני יודע כיצד השפיע השינוי הזה על הכלכלה, אבל ברור שהסטת המאמץ היתה על חשבון צרכים אחרים, ובתגובות שרשרת לאחר מכן התגבר זרם המהגרים מהמזרח התיכון - ואירופה הושפעה מכך באופן משמעותי.

 

"התרומה" הפלשתינית

איני מכיר מחקר שניסה לבדוק מה היתה השפעת הטרור הפלשתיני על הבחירה של אוסאמה בן־לאדן, אך אין לי ספק שהצלחתו של יאסר ערפאת, שהתחיל את דרכו כמנהיג כנופיה וסיים כמנהיג בונה אומה וחתן פרס נובל במדי צבא, היתה השראה למי שבחר בטרור. אמנם גם לפניו היו מי שדגלו בטרור וחלקם אף היו מוסלמים, אך מאז ערפאת הטרור הוא הכלי החשוב ביותר לקידום תפיסות עולם בחברה הערבית והמוסלמית. 

כך, בעוד הטרור נזנח כאמצעי מועדף ברוב החברות בעולם, הוא הפך למקובל ביותר בין המוסלמים. כיום יותר מ־90 אחוזים מאירועי הטרור בעולם הם בביצועם של גורמים אסלאמיים, סוניים ושיעיים.

תופעה נוספת ראויה לציון היא שרוב קורבנות הטרור האסלאמי הם בני ובנות אותה אמונה. גורמי הטרור המוסלמיים לא מהססים לפעול נגד ילדים, נשים וזקנים מבני דתם - כולם נחשבים למטרות לגיטימיות, ובצורה קיצונית יותר כשמדובר בטרור של שיעים נגד סונים ולהפך. נראה שמקורה של תופעה זאת עמוק ביותר. זו לא רק תוצאה של זעם על מעמדם הנחות של מהגרים מוסלמים בארצות העולם - אם כי זעם כזה בוודאי קיים. 

זו גם לא רק תוצאה של מחאה על מצבם של המוסלמים בעולם, קבוצה של 57 מדינות עם אוכלוסייה של כ־1.2 מיליארד אנשים שהשפעתם קטנה ומעמדם הבינלאומי פחות ממה שהם חושבים שמגיע להם. פעם שאל בתדהמה, ובלא מעט כעס, ראש מדינה מוסלמית גדולה מן המזרח: יש בעולם 12 מיליון יהודים ו־1.2 מיליארד מוסלמים, למי יש יותר השפעה? התשובה לצערו היתה ברורה. 

אבל, גם הכעס הזה אינו מסביר את הפנייה לדרך הטרור על ידי כל כך הרבה מאמינים באסלאם, ובוודאי לא את האכזריות של אותם טרוריסטים כלפי בני דתם. אפילו "הכיבוש" אינו סיבה למעשי טרור מזוויעים כפי שאנו רואים מדי עת. גם עמים אחרים היו תחת כיבוש, וברוב המקרים לא הפכו כה רבים בתוכם לרוצחי ילדים וזקנים. קשה לכתוב זאת, אבל יש כנראה מרכיב תרבותי שמאפשר לטרור לפרוח כמעט בכל רחבי עולם האסלאם, מהאי באלי הקרוב לאוסטרליה ועד ללבנון שעל חופי הים התיכון. 

התוצאה הבלתי מחמיאה היא שאמנם רוב המוסלמים אינם מבצעים טרור ואולי אף מתנגדים לו, אבל רוב רובם של אירועי הטרור מבוצעים כאמור על ידי מוסלמים. אי אפשר להתעלם מהסטטיסטיקה, אלא אם כן רוצים להתעלם מהמציאות. ייתכן שגם דתות אחרות, ובכללן הנצרות והיהדות, קיבלו בעבר את הפגיעה באזרחים כלגיטימית, ואולי האסלאם, כדת הצעירה מבין שלושתן, עוד יאמץ תפיסה שונה, אין לדעת, אבל תיאור המציאות צריך להיות מדויק - כיום מאמיני האסלאם הם עיקר נושאי הטרור בכל העולם.

 

פיגועים לצד שגרה

מאחר שהסיבות לטרור רבות ועמוקות, יהיה העולם צריך להתמודד איתו עוד שנים רבות, אך לאור המאמצים הרבים שכבר נעשו מאז הפיגוע הגדול כדי לבלום את הטרור, אין פלא שהן אל־קאעידה והן דאעש לא הצליחו לשחזר את האירוע הנוראי ההוא, ואפילו לא להתקרב אליו. ארה"ב, בנחישות של ממש, המשיכה לפגוע בראשי הארגון, ואחרי כמעט עשר שנים הגיעו חייליה אל בן־לאדן עצמו וחיסלו אותו בביתו. 

המדינות המתורבתות הוכיחו שהן יודעות להתמודד עם הטרור, אמנם לא להביסו כליל, אבל להורידו לרמה שמאפשרת להמשיך ולפתח את הכלכלה, החברה והתרבות, בצד הלחימה בטרור. נראה שדווקא המדינות הערביות, שתמכו בגורמי הטרור בצורות שונות, לא הפנימו את הלקחים הנכונים, ואף על פי שחלק מהטרור מכוון נגדן, עדיין יש בקרבן מי שמפתחות תרבות תומכת טרור במובלע או במפורש.

עתה, עם הבסת דאעש בסוריה ובעיראק, מתפתח שלב חדש, ונראה שהארגון יהפוך לגרסה נוספת של אל־קאעידה, והוא ינצל את אוהדיו בארצות השונות כדי ליצור טרור בכל רחבי העולם, בעיקר באירופה, אבל בסופו של דבר - בכל מקום שבו יוכל להצליח. לא יהיה הבדל עקרוני בינו לבין קודמו אל־קאעידה, ויהיה זה בבחינת "יותר מאותו דבר". 

החידוש הגדול של אל־קאעידה, ששכלל את המצאת הטרור הכלל־עולמי של חיזבאללה והפלשתינים, יקבל מעט תנופה ממתנדבי דאעש, אך כאמור לא יהיה זה שינוי מהותי. זאת הסיבה שרוב האמצעים, המודיעיניים והסיכוליים, שננקטו עד הופעת דאעש, ייוותרו במקומם, אם כי בחלק מהמדינות יהיה צריך להתאימם לעובדה שיותר מאזרחי המדינה מזדהים עם הארגון ומטרותיו. 

העולם המודרני ימשיך להתפתח כשלצידו פעולות טרור מעת לעת, ברוב המקרים יהיה זה מטרד ותו לא, אם כי מדי פעם יהיה גם אירוע טרור גדול יותר. האבטחה ומאמץ האיסוף המודיעיני יהיו האמצעים שיאפשרו זאת לאורך זמן, תוך ויתורים קטנים של האזרח הממוצע על מעט מפרטיותו וחופש התנועה שלו. זה הכרחי, זה לא נורא, וצריך להתרגל לכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו