חכמים על חלשים

שבוע לאחר התבוסה בב"ש (מכבי ת"א אומנם הפסידה רק 2:1, אבל הובסה בכל פרמטר של כדורגל) הקבוצה של קרויף קיבלה יריבה בהזמנה בדמותה של הפועל עכו כדי לחזור למסלול הניצחונות.

באיחור של שבוע ונוכח היריבה הנחותה, המאמן הצהוב אזר סוף סוף אומץ לוותר על הכוחות ההגנתיים המאסיביים, ומכבי שייטה לניצחון קליל. זה לא היה כוחות. יש פער תהומי בין הקבוצות בכל מה שקשור לפיזיות, לקצב וליכולת האישית.

כבר מהדקות הראשונות היה ברור שהשאלה היא לא אם מכבי תנצח, אלא כמה שערים היא תבקיע. לזכותם של הצהובים ייאמר שהם הפכו את המשחק לקל בזכות יכולת טובה, הנעת כדור מהירה, לחץ חזק על החלק האחורי והמון נחישות. 

אחרי שנים של שממה, טוב היה לראות שחקן נוער מקבל במה בקבוצה הבוגרת. אור דסה פתח בהרכב וזה היה חידוש מרענן, שהרי אחד המאפיינים הבולטים בתקופתו של קרויף הוא התעלמות משחקני הבית. השאלה היא אם דסה הצעיר יקבל קרדיט גם באתגרים היותר רציניים. 

מה שלא השתנה הערב היה הקיפאון של קרויף בעניין החילופים. במחצית השנייה היתה ירידה ביכולת של מכבי, אבל המאמן המתין לשער השלישי כדי לבצע את החילוף. באופן תמוה המוחלף היה אבי ריקן, מהטובים על המגרש, רגע אחרי שכבש את השני שלו.

מי שניצל עד תום את ההזדמנות כדי להיכנס לעניינים ולהתחיל לספק תוצרת הוא אלירן עטר, אבל המבחנים שלו ושל חבריו הם מול קבוצות מסדר גודל אחר, ומולן נכון לעכשיו הציון הוא בלתי מספיק.

אלדד שביט היה שמח לדחות את הבכורה שלו כמאמן בשבוע. הוא טעה בתוכנית המשחק, שכן מראש הסיכויים של עכו היו נמוכים מאוד, ודווקא בשל כך היה מקום מבחינתו לשחק במערך פחות הגנתי. במחצית השנייה, לאחר שינוי השיטה, עכו הצליחה להרים מעט את הראש. הקבוצה הצפונית תמשיך להתבוסס בבוץ התחתית, וצריך לקרות משהו יוצא דופן כדי שהיא תימלט מירידה.

2מכבי חיפה ממשיכה בצניחה החופשית שלה, אבל אחראים אין. אם לגיא לוזון היה כבוד מקצועי הוא היה פונה לבעלים ומציע את התפטרותו. חיפה היא כישלון טוטאלי ולא מהעונה הזאת, אבל אם בעונה שעברה המאמן היה יכול להפיל חלק ניכר מהתיק על קודמיו, הרי שהפעם אין תירוצים. 

גם לאחר רכישות אינסופיות הירוקים נראים כמו שבר כלי ובלי שום אופק. חיפה הפכה לעוד קבוצה בליגה, כזאת שמרוצה מהיכולת אפילו כשהיא מפסידה, שמשחקת כדורגל של הישרדות וששחקניה נראים סובלים על כר הדשא. עמוק בתוך הליגה וללוזון אין בסיס של הרכב ואין השפעה על הקבוצה. 

חיפה איבדה את הזהות שלה. אם רמי גרשון עונד את סרט הקפטן אחרי שלושה משחקים בירוק, זה אומר הכל. איפה יענקל'ה שחר הישן והטוב, שלא היה מאפשר לפארסה הזאת להתקיים?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו