השבוע נפתח בשביתת מורים בת יום אחד. אין ספק בליבי שהורים רבים רטנו ורגזו על המורים ועל העומד בראש ארגונם, אך הפעם הייתי מצפה שההורים יתמכו במאבקם בכל דרך אפשרית.
אין מדובר כאן בהעלאת שכרם, אלא בעיוות מתמשך של קברניטי המדינה, בהציבם סדרי עדיפויות באשר להיקף השקעתם במערכות חברתיות ובראשן מערכת החינוך. מאז קום המדינה אנו חיים על חרבנו. מלחמה רודפת מלחמה והצטיידות והכשרה מתאימה מחייבות השקעה עצומה. אך הצורך בביטחון דחק לקרן זווית את החינוך, שהוא־הוא הביטחון הלאומי, הכלכלי והחברתי של המדינה.
מערכת חינוך טובה מכשירה חיילים וקצינים טובים - אלה שישרתו נאמנה בעורף ובחזית, בשדה הקרב ובמודיעין, ישיטו צוללות ויטיסו מטוסים; היא מכשירה בוגרים ללימודי הנדסה, רובוטיקה ושאר טכנולוגיות המאפשרות פיתוח אפליקציות יצירתיות המכניסות הון עתק לקופת המדינה; ומכשירה ללימודי רפואה בוגרים המשרתים את הציבור במרפאות ובבתי החולים. מערכת חינוך טובה מצמצמת ואולי אף מונעת פערים ואי־שוויון חברתי על ידי השקעה בכל ילדה וילד, ומאפשרת להם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם - אותו פוטנציאל שמחזיר את ההשקעה בו לטובת החברה, המדינה וקופת האוצר.
ועל מה נסמכת מערכת חינוך טובה, אם לא על מוריה והצוותים החינוכיים? אלא מאי, להיות מורה בישראל זה לא כבוד גדול. מקצוע זה נמצא בתחתית סולם העדיפויות. הסיבות לכך רבות הן: שכר נמוך, תנאי עבודה ירודים, זמינות גבוהה בפייסבוק ובווטסאפ, ומכאן שחיקה מתמשכת אל מול נוער מתבגר על כל שיגיונותיו, והורים מתערבים המגבים את ילדיהם יותר מאשר את מוריהם.
בעקבות ועדת דוברת ובזכות רפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש", התקבלו מבנה העסקה ושכר חדש למורים. שכר מורה מתחיל עלה מ־4,000 שקלים ל־6500 שקלים ושכר הוותיקים עלה בהתאם, באין מסלול קידום למורים. משנחתמו ההסכמים, נתקעו המורים המתחילים עם שכרם שנשחק עקב העלאת שכר המינימום, וכיום ההבדל בינם לבין מקבלי שכר מינימום הוא 1,000 שקלים ברוטו בלבד!
בל נתפלא אם נגלה ש־55% מהמורים המתחילים מתפטרים במהלך ארבע השנים הראשונות לעבודתם. ואם נשקיע קמצוץ מחשבה וננסה לנחש מי הם המתפטרים, נגלה שהפסדנו את בעלי הפוטנציאל הגבוה, שמצאו בקלות עבודה חלופית, מכניסה יותר ומכובדת יותר. הנותרים הם בוודאי בעלי תחושת שליחות שהשכר והמעמד עדיין לא הכניעו אותם.
מורה המשקיע שנים רבות בלימודים לתואר ראשון ושני וסטאז' מחייב, מתוגמל פחות מבוגר 12 שנות לימוד בבי"ס מקצועי שעבר הכשרה כטכנאי ויצא לשוק העבודה. הייתכן?
היכן ההורים המקפידים לשכור או לרכוש דירה על פי מערכת החינוך המצויה באזור? היכן ההורים (יסלחו לי) המזייפים כתובת ובלבד שילדיהם יתקבלו לבית ספר טוב בשכונה אחרת? טוב יעשו אם יירתמו להקמת מפלגת חינוך שתהווה לשון מאזניים בהרכבת הקואליציה ותהא זו שתחלץ אותנו מהביצה שבה אנו מתבוססים. מחאת המורים צריכה להיות זעקתנו כחברה הראויה לחינוך, ממיטב הכוחות והמוחות שבינינו.
